בחינת השפעת טכנולוגיות הדיגום המהיר על עיצוב המוצר והעיצוב התעשייתי בעתיד
אנו עוסקים שנים רבות גם בייצור דגמים ואבי טיפוס. התחלנו לעבוד עם סכין חיתוך וקרטון ביצוע. עם השנים נכנסו טכנולוגיות ייצור חדשות לענף בניית הדגמים: מכונות צילום, C.N.C., יציקות פלסטיק, דפוס דיגיטאלי, צריבות מתכת ועוד. כל שיטה הגדילה את יכולות הביצוע ואת איכות המוצר המוגמר. בראייה לאחור נראה לי שאף לא אחת מטכנולוגיות אלו, תשפיע כפי שמשפיעה כבר היום "האחות הצעירה" – הדיגום המהיר.
דיגום מהיר או RAPID PROTOTYPING הוא שם של משפחת טכנולוגיות המאפשרות בנייה ממוחשבת של מודלים על בסיס קובץ תלת מימדי (תיב"מ). העלויות הנמוכות של התהליכים מאפשרות בניית מספר מודלים בתהליך העיצוב ובכך הקטנת סיכוני פיתוח. מהמודל ניתן לייצר תבניות המשמשות להפקת סדרות קטנות (עשרות יחידות), בעיקרון, המונח "מידול מהיר" משויך לטכנולוגיות הבונות את המודל בשכבות.
עד כמה רבה תהיה ההשפעה של הדפוס התלת המימדי על חיינו? קשה לחזות מה יהיה בעתיד, אך אם זאת במובן מסוים העתיד כבר כאן. מכונות ההדפסה התלת מימדיות כבר מדפיסות מוצרים קרוב ל-10 שנים. הצורך בהדפסה ויצירה הוא צורך אנושי, ואינו שונה מהצורך להדפיס הדפסות דו-מימדיות ואף גדול מכך. לפיכך למרות שאנו רגילים למצב הקיים כיום בו אנו רגלים לבחור מוצרים שעיצבו עבורנו , הדפוס התלת מימדי יכנס לאט לאט לחיינו, עד השלב שלא נוכל בלעדיו, ממש כמו שקרה עם המחשב ועם הטלפונים הסלולאריים. בזכות המדפסות התלת מימדיות עולמינו יהיה עשיר יותר, המוצרים שלנו יתאימו לנו יותר מבחינה אגרונומית ומבחינה אישית ותרבותית, ובנוסף, המדפסות יהוו כלי שבאמצעותו יוכלו אנשים להתבטא וליצור.
תחום הדגמים לא יעלם. הוא יתפתח ויהיה זמין לכולם והגבול בין "דגם" ל"מוצר" יטושטש. כל אדם או גוף עסקי יוכל לעצב ולהפיק מוצרים בקלות ובאיכות שאנו היום יכולים רק לחלום עליה. ממש כשם שכל אחד מאיתנו יכול היום בעזרת תוכנות "חינמיות" ומדפסות דיו זולות להפיק חומר גרפי באיכות שרק לפני שנים בודדות הייתה דורשת מעורבות של מגוון אנשי מקצוע: גרפיקאים, הפרדת צבעים, הכנת לוחות, דפוס ועוד. הנוחות והזמינות מאפשרות לנו גם לייצר דף מודפס אחד במקום שפעם נאלצנו להזמין מאות יחידות. כך יהיה גם לגבי מוצרים בעתיד, המחסום של "עלות התבנית" לפלסטיקה יעלם ויאפשר לכל אדם להפיק את מוצריו לעצמו.
אני מאמין שהשנים הבאות יוגדרו כהעידן הפוסט תעשייתי. המהפכה התעשייתית חיסלה את האומנים (craftsman), היא בטלה את המוצרים היחידניים המיוצרים בהזמנה לטובת סדרות ייצור המוניות, זולות ואנונימיות. האומנויות המסורתיות אבדו, אנשי מקצוע מעולים (אומנים), הם כיום חיזיון נדיר. כך אנו נאלצים להסתפק במוצרים חסרי זהות ויחוד. אם נרצה במוצר ייחודי נאלץ לשלם סכומים גבוהים, או להתפשר על האיכות (לרוב גם וגם). מדפסות התלת ממימד שמשמשות כיום לייצור דגמים ייצרו עבורנו את המוצר המוגמר. באופן זה גם ייסגר מעגל בתחום בניית הדגמים לתעשייה. התעשייה ייצרה מאות אלפי יחידות מכל פריט. תהליך הייצור דרש ציוד יקר (תבניות) על מנת לעמוד בעלויות הזולות של פריט בודד. מסיבה זו הסתמכו המעצבים והתעשייה על הדגמים, אלו נתנו להם את האפשרות לבחון באון פיזי את המוצר לפני ההשקעות האדירות בפסי ייצור. צורת עבודה זו תימשך בייצור המוני, אך לצידה יעלה ויפרח תחום חדש של עיצוב וייצור של מוצרים יחידנים.
