מפת אתר    |    English
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר
 
 
 
צבא היבשה האמריקאי העתידי (FCS) - החלום ושברו    מאת: אל"ם (במיל') דידי בן יואש
בכתבה זו ינותח החלום שנמשך לא פחות מתשע שנים (!), ההישגים במהלך שנים אלה, הסיבות להחלטת שר ההגנה האמריקאי והכיוון החדש שהצבא מנסה להתוות בימים אלה. חזון הכוח העתידי, או כפי שנקרא אז "הכוח המשימתי" (Objective Force), שהוצג בחודש אוקטובר 1999 על ידי General Shinseki, מפקד ה- Army האמריקאי היה ברור ופשוט: שינוי מוחלט של צבא היבשה באופן שיוכל להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמציב בפניו בעתיד. השינוי יכלול מהפך בכל תחומי העיסוק של צבא היבשה: * שינוי תורת הלחימה. * שינוי אמצעי הלחימה והציוד. * שינוי צורה ואופן האימון. * פיתוח פיקוד ומנהיגות תואמים. * גיוס, הסבה והכשרת לוחמים מתאימים. * הקמת מתקנים חדשים.

צבא היבשה האמריקאי העתידי (FCS) - החלום ושברו לפני כחודשיים הודיע שר ההגנה האמריקאי רוברט גייטס, על שינויים מרחיקי לכת בתכנית צבא היבשה האמריקאי העתידי FF (Future Force) או בשמה העממי הידוע יותר FCS (Future Combat Systems). בכך סתם למעשה השר את הגולל על אחד מחזונות צבא היבשה הנועזים, האתגריים, מרחיקי הלכת והיקרים ביותר מעולם.

 
אל"ם (במיל') דידי בן יואש
הכתבה לקוחה מאתר יד לשריון www.yadlashiryon.com
 
בכתבה זו ינותח החלום שנמשך לא פחות מתשע שנים (!), ההישגים במהלך שנים אלה, הסיבות להחלטת שר ההגנה האמריקאי והכיוון החדש שהצבא מנסה להתוות בימים אלה. חזון הכוח העתידי, או כפי שנקרא אז "הכוח המשימתי" (Objective Force), שהוצג בחודש אוקטובר 1999 על ידי General Shinseki, מפקד ה- Army האמריקאי היה ברור ופשוט: 
שינוי מוחלט של  צבא היבשה באופן שיוכל להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמציב בפניו בעתיד. השינוי יכלול מהפך בכל תחומי העיסוק של צבא היבשה: 
*   שינוי תורת הלחימה.
*   שינוי אמצעי הלחימה והציוד.
*   שינוי צורה ואופן האימון.
*   פיתוח פיקוד ומנהיגות תואמים.
*   גיוס, הסבה והכשרת לוחמים מתאימים.
*   הקמת מתקנים חדשים.


עקרון הפעולה של הכוח העתידי כפי שבא לידי ביטוי בתרשים הבא הוא פשוט - כוח יחסית קטן, שיכול להגיע לכל נקודה על פני כדור הארץ תוך 96 שעות, לאסוף מודיעין באמצעות רשת מרשימה של אמצעים, ולבצע כל משימה שתדרש ממנו ללא סיוע מגורמים נוספים (במשך 72 שעות).


הדרישה המבצעית
המהפך האמיתי בחזון לחימתו של הכוח המשימתי הייתה יכולות יחידת הביצוע1 בתחומי המודיעין ועוצמת האש. יכולת מבצעית הכרחית נדרשת הייתה יכולת הטסה. יכולת נדרשת זו הציבה מגבלת משקל חריפה (פחות מ-20 טון) על כל אמצעי הלחימה של הכוח המשימתי. הדרישות המבצעיות נכתבו לאורו של התרשים הבא:


מתרשים זה עולה כי עד להשגת כושר מבצעי מלא של הכוח המשימתי שהייתה צפויה להתקבל בשנת 2025 (יחידה ראשונה בשטח תוכננה במקור לשנת-2010 ), יתקיימו עוד שני כוחות יבשה מרכזיים:
*  הכוח המסורתי ובראשו טנקי האברמס M1A2 ותותחי הארטילריה הכבדים: לכוחות אלה הוגדרה תכנית שימור מפורטת שתשאיר אותם בכושר מבצעי "סביר".
*   כוח הביניים (SBCT - Stryker Brigade Combat Team), מתבסס על עקרונות דומים לכוח המשימתי אך מנצל כלים (רק"ם גלגלי 8x8 Stryker) וטכנולוגיות מדור קודם. עד היום הוקמו שמונה חטיבות של כוח הביניים כאשר הראשונה נכנסה לשירות ב-2003 ושוהה כיום בעיראק.
הדרישה המבצעית המפורטת לכוח העתידי פורטה במספר ספרים עבי כרס ועיקריה הם העקרונות הבאים:

היענות (Responsiveness): כניסה לזירת לחימה בכל מקום בעולם, ללא התרעה מוקדמת וללא הישענות על נמלי תעופה קיימים. יכולת לחימה מידית עם הנחיתה בשטח המיועד. השגת שליטה מודיעינית ויכולת פעולה קרקעית בטווח של 400 ק"מ ממקום הנחיתה. יכולת פעולה מידית ורצופה ביום ובלילה, בכל תנאי מזג האויר, בכל שטח וכנגד כל אויב.
יכולת פריסה (Deployability): הכוח יהיה בר-העברה ביבשה, באוויר (במטוסי הרקולס C-130) ובים, ביעילות ובמהירות, כך שאפשר יהיה לרכז בכל מקום בעולם חטיבה בתוך 96 שעות, אוגדה ב-120 שעות, וחמש אוגדות ב-30 יום. עוד נדרשה יכולת קבלה ותכנון משימה תוך כדי תנועה לנקודת המגע ויכולת קבלת תמונה חזותית של שדה הקרב הצפוי תוך כדי תנועה, ככלי עזר בתכנון המשימה.
זריזות וגמישות הפעלה (Agility and Versatility)): יכולת פעולה מלאה (full spectrum) מיטבית במתאר התקפה (ובפרט - צמצום טווח והשמדת האויב). יכולת מעבר מהיר, תגובה מהירה ושמירת רציפות בין התקלויות, בשינוי מטרה, משימה וכיוון הפעולה. מודולריות - דהיינו היכולת לשנות יכולות לפי צורכי משימה ספציפית. יכולת עבודה בשיתוף פעולה מלא עם כוחות מ "הסוג הישן" ומכוח הביניים, ויכולת מלאה של ניהול קרב תוך כדי תנועה יבשתית ותוך לחימת הכוחות.
כושר תמרון  (Maneuverability): יכולת תמרון אופקי ואנכי, ביום ובלילה, בכל שטח ובכל תנאי מזג אויר. לכל יחידות ה-FCS יהיה כושר ניידות (Mobility) טקטית עדיפה בכל שטח, בכל תנאי מזג האויר, רכובים ורגליים וכולל את כל מרכיבי יחידת הביצוע. מהירות התנועה המבצעית הנדרשת היא 50 קמ"ש בדרכי עפר ו-90 קמ"ש בדרך סלולה. אורך התנועה המבצעית הנדרשת הוא 400 ק"מ. יכולת ניידות מוגנת ל-6 עד 9 חיילי חי"ר (כיתה) כולל ציוד קרב מלא. יכולת שימוש בכלי רכב אוטונומיים (רובוטיים) לביצוע משימות תצפית, איסוף מודיעין ומשימות בעלות סיכון גבוה.


יכולת ביצוע המשימה גם לאחר פגיעה, באמצעות מערכות גיבוי ויכולת תנועה עד ביצוע התיקונים הנדרשים. יכולת משופרת לניידות חיילי חי"ר בתנועה רגלית, תוך נשיאת ציוד קרב מלא, כאשר המשקל שיישא חייל חי"ר בודד על גבו לא יעלה על 18 ק"ג. שיפור כושר העמידה של חייל הח"ר באמצעות תמיכה פיזיולוגית ואחרת אשר תאפשר פעולה גם בתנאי מזג אויר קשים. יכולת ניידות טקטית בשטח עירוני וכפרי בפעולה רגלית ורכובה, ותוך עליונות מוחלטת באמצעי קשר ומידע.
יכולת-על לאתר, לזהות מנגד ולהתגבר על כל מכשול, טבעי או מלאכותי, המיועד כנגד אדם או רק"ם, כולל מיקוש מכל דור וסוג, מעל ומתחת לפני הקרקע. התגברות על מכשול יכולה להיות גם איתור נתיב תנועה חלופי. נדרשת יכולת אורגנית לפינוי נתיב תנועה לכח.

אמצעי פריצה וגישור יעודיים יסופקו ליחידת הביצוע על ידי דרגי הפיקוד במידת הצורך.
שינוי מבנה המנהיגות, הפיקוד, השליטה, התקשורת והמחשוב (C4 and Leadership) כל האמור
לעיל מותנה בהישענות המוחלטת של יחידת הביצוע המצויידת בכלי FCS על רשת המידע החיצונית והפנימית שלה. נדרש כי רשת מידע מרכזית זו תספק את היכולת לפקד ולשלוט ביעילות, תוך מתן תמונת מצב מלאה, עדכנית, חסינה ורצופה וסיוע בקבלת החלטות. כמו כן דן הפרק באופי המידע שיסופק לכל רמה ומדגיש את חשיבות האחידות בכל הרמות, תוך קשר מלא ורצוף בין כל הגורמים ביחידה. 
 
מודיעין
נדרשת אספקת מודיעין-תצפית וסיור קדמי מעולים לכל משתני המערכה - קרקע, מזג אויר, יום ולילה, כוחות אויב ועמיתים, אזרחים וזיהוי איומים. כל זאת יבוצע על ידי משפחה מורחבת של כלים מאוישים ובלתי מאוישים בקרקע, באויר ובחלל
.
קטלניות (Lethality)
קטלניות הכח המשימתי תאפשר השמדת כל אויב, בטווחים העולים בהרבה על טווחי האש שלו, וזאת על ידי שימוש מושכל ברשת המידע והאש המרכזית תוך ניצול יכולות האש בקו ראייה, מעֵבֶר לגבעה והעקיפה. כמו כן יוכל הכוח לנצל משאבי עוצמת אש חיצונית תוך גישה ישירה אל מקורותיה. יכולת השמדת מטרות בקו הראייה בתנועה בטווחים של עד 2 ק"מ. יכולת השמדת טנק T-72M1 בכל טווח היתקלות. יכולת השמדת מטרות מעבר לגבעה מעמדה סטטית בטווחים 12 - 16 ק"מ ובתנועה בטווחים 2 - 8 ק"מ. יכולת השמדת מטרות מדוייקת בשטח בנוי מקומת המרתף ועד קומה 14. יכולת להציב שדה מוקשים שאפשר לחמשו ולנטרלו מרחוק.


יכולות טקטיות, מבצעיות ותהליכיות בנוסף על מהירות וקטלניות הן מרכיבים מרכזיים בשרידות הכוח המשימתי. החייל הבודד רגלי ועל גבי פלטפורמה קרקעית או אוירית יהיה מוגן בפני איומים בליסטיים, אש, תרמיים, כימיים ביולוגיים ואלקרו-מגנטיים. מיגון הפלטפורמה יתבסס על מיגון בליסטי אפקטיבי המיוצר מחומרים מרוכבים יחד עם מיגון אקטיבי כנגד איומים קינטיים וכימיים.
הפלטפורמה תהיה מוגנת 360 מעלות כנגד כל סוגי תחמושת 14.5 מ"מ תוך אפשרות לתוספת מודולרית שתגן בפני תחמושת 30 מ"מ. יכולת זיהוי איומים מרחוק. יכולת הפעלת רובוטים למשימות מסוכנות.

כושר עמידות (Sustainability)
כושר עמידות בשלושה ימים של קרב רצוף בעצימות גבוהה ושבעה ימים של קרב רצוף בעצימות נמוכה, ללא אספקה מגורם חיצוני.

אימונים (Training)
יכולת אינטגרלית להתאמן בכל מקום ובכל זמן על גבי הכלים המבצעיים ומחוצה להם, כולל אפשרויות תכנון משימה, ביצועה בתנאי הקרב האמיתיים, ותחקורה המלא.

מבנה הכוח
הציפייה כי חזון שאפתני ומהפכני, המלווה בטכנולוגיה מתקדמת, יביא להצגת מבנה כוח חדש ומהפכני לא פחות - התממשה חלקית. במסמך2 שהתפרסם בחודש יולי 2002, הציגו קציני הצבא מבנה כוח מהפכני מבחינה של אינטגרציית הכוחות שבו, אך הציפיות לכוח "קטן וחכם" לא התממשו - הכוח אמנם יהיה יותר "חכם" אך בודאי לא יותר קטן מחטיבות לוחמות קיימות. יחד עם זאת הרכב הכוח ועוצמתו היו אמורים להיות שונים מהותית מהרכבן של היחידות הלוחמות ב- Army.

יחידת הביצוע (Unit of Action)
עיון במבנה לעיל של יחידת הביצוע (חטיבה - אם כי היא לא נקראת כך), מצביע על מגמה ברורה של שילוב אורגני של כל הכוחות הנדרשים לביצוע כל משימה ברמה החטיבתית. בנוסף מושם דגש עצום על רמת המודיעין (ראה מספר המל"טים!), עוצמת האש, הפיקוד והשליטה. לפי ההגדרות האמריקאיות יוכל כוח חטיבתי כזה לנהל שתי משימות (מכל סוג) בו זמנית.
משימות הכוח החטיבתי הינן: תמרון יבשתי ויצירת מגע עם האויב לפי תורת הלחימה המשולבת (טרם פותחה), השמדת האויב ומניעת יכולת התגובה והתמרון שלו, בטווחים העולים בהרבה על טווחיו המרביים, בכל תנאי השטח, האקלים ומזג האויר, ביום ובלילה. הכוח יוכל להילחם באינטסיביות גבוהה3 במשך 72 שעות ללא אספקה מחדש.
 הרכב הכוח4.


משפחת כלי רכב מאוישים (16-20 טון)

1.  המרגמה מהווה באופן מסורתי "ארטילרית הכיס" של המג"ד. למרות ניסיונות לשלב את המרגמה בכלי הכינון הישיר (6), שהוענקה לו כאן לראשונה גם יכולת ירי מדוייקת "מעבר לגבעה"   (BLOS), או בכלי הכינון העקיף (8) - המסקנה הסופית היתה כי דרושה גם מרגמה. הסיבה המבצעית המרכזית המיועדת למרגמה - התמודדות עם חי"ר בטווחים של 2000 מ' ומעלה.

2.   זה ישמש בתצורתו העיקרית כנושא גייסות משוריין (נגמ"ש). בנוסף ישמשו תצורות משנה שלו כרק"ם פיקוד ושליטה (C2(5,  רכב פינוי פצועים (CV (6, ורכב חילוץ (RV (7.

3.   ייעודו של כלי זה הוא נשיאת ושיגור "מל"ט קטן"8. המל"ט הקטן הוא אמצעי המודיעין העיקרי ברמת הכוח המשימתי והגדוד המתמרן. בשלב זה מוגבלת משימת המל"ט הקטן למודיעין בלבד. בדרישה המבצעית מופיעה האפשרות כי מל"ט זה ישמש בעתיד גם לתקיפת מטרות.

4.   כלי אספקת תחמושת. בעתיד מיועד להיות מוחלף על ידי כלי רובוטי אוטונומי.

5.  כלי "רשת האש" (Netfires) הוא כלי חדשני ומעניין. הכלי יהיה אחראי על ריכוז והשמדת המטרות בטווח גדול (מעל 20 ק"מ) ברמת החטיבה. לפי המתוכנן ישגר הרכב טילים מסוג LAM9 לצורך איסוף מודיעין עצמאי וירכז גם את המודיעין שיגיע משפע המל"טים ברמת החטיבה. לצורך השמדת המטרות ישתמש הכלי בטילים מסוג PAM10 ובעתיד גם ינהל את האש מהמל"טים. תוכניות ה- LAM וה- PAM מנוהלות בנפרד מתכנית ה- FCS ומיועדות להשתלב בה בהמשך.

6. כלי הכינון הישיר (LOS) והירי מעבר לגבעה (BLOS) הוא מחליפו של הטנק בצוות הקרב הגדודי המתמרן. תפקידו השמדת מטרות בטווחים של עד 4 ק"מ בקו ראייה (LOS) ובטווח 2 עד 12 ק"מ ללא קו ראייה (BLOS). החידושים המרכזיים בכלי הם:
*    גודלו (משקל נמוך מאד, שני אנשי צוות).
*    יכולת הירי מעֵבֶר לגבעה שהמודיעין הדרוש לצורך ביצועו יושג ישירות על ידי מפקד הפלוגה
      באמצעים העומדים לרשותו (מזל"טים ובעתיד כלים אוטונומיים).
*   תותח מתקדם (השאיפה לתותח אלקטרו-תרמי-כימי כבר ב- Block I). טרם נקבע קוטר התותח.
*   מיגון אקטיבי מהפכני.
*   הכלי יונע על ידי מנוע וממסרת היברידיים (דיזל-חשמל) מתקדמים ביותר.

7.  כלי הסיור והתצפית, נועד למודיעין ברמת הגדוד. טרם הוגדר סופית. בעתיד הכוונה היא כי מרבית תפקידיו יבוצעו על ידי כלי אוטונומי.

8.  התותח המתנייע (NLOS) 11 המסורתי יוחלף על ידי תותח מתנייע קל שתפקידו נשאר כשהיה - סיוע באש לכוחות המסתערים. יופעל ברמת הכוח המשימתי (חטיבה) כפי שמופעל היום.
 
משפחת כלי רק"ם לא מאוישים 
 
משפחה זו נחלקת לשלוש תתי קבוצות:
*   רכב בלתי מאויש במשקל 5 - 6 טון למשימות סיור, תצפית ואיתור מטרות. הכלי יהיה בעל צריח מצטודד, יכולת לשאת תותח 30 מ"מ ולשגר טילי נ"ט. לכלי יהיה כושר תמרון שיאפשר לו לנוע בכל שטח שבו ינוע הכוח המשימתי. נראה כי כלים מסוג זה לא ישולבו ב- Block I של התכנית בשל חוסר בשלות טכנולוגית.
*   רכב בלתי מאויש מסוג MULE. משימת רכב זה שמשקלו 1 טון הינה לשאת אספקה עבור הכוחות המפוזרים בשטח. לכלי זה תהיה יכולת ניווט עצמאית והוא יידע להגיע לכל נקודה בכל שטח שבו ישהה הכוח המשימתי. 30 – 40 אחוזים ממשקלו של הרכב נועדו לצורך נשיאת הציוד הנדרש.
*   רכב בלתי מאויש לחייל (SUGV) 12. רכב אוטונומי זה נועד לסייע לחייל החי"ר במשימותיו הרגליות, כגון: סיור ותצפית, יצירת מיסוך עשן, פריצת דלתות ומחסומים ועוד. לרכב תהיה היכולת לעקוב אחר חייל בודד או להתנייד עצמאית.


משפחת כלי טיס לא מאוישים
 
גם משפחה זו מתחלקת לשלוש תתי קבוצות כפי שמתואר לעיל:
*   מל"ט אורגני (OAV) הוא מל"ט לרמת הפלוגה והגדוד. המל"ט ממריא אנכית מהרכב הנושא אותו והוא בעל יכולת דילוג, כלומר הגעה לנקודה, שהייה מעליה תוך ביצוע משימה, דילוג לנקודה נוספת וחזרה עצמאית לרכב המשלח. בשלב א' מדובר על מל"ט במשקל כ-10 ק"ג, בעל יכולת נשיאת מטע"ד במשקל כ-500 גרם, טווח 1 ק"מ, שהייה של 15 דקות בגובה של כ-2500 מטר. בשלב ב' מתוכנן מל"ט במשקל של 40 ק"ג, יכולת נשיאה של 3 ק"ג, שהייה בת 25 דקות, טווח 2 ק"מ בגובה של כ-2500 מטר.
*   מל"ט טקטי (TUAV) הוא מל"ט לרמת יחידת הביצוע (חטיבה). בשלב ראשון מדובר במל"ט במשקל כ-300 ק"ג, יכולת נשיאה כ-30 ק"ג, שהייה בת 5 שעות בטווח 30 ק"מ ובגובה 5000 מטר. בשלב השני מתוכנן מל"ט זה להמריא אנכית, לשאת 100 ק"ג, לשהות 6 שעות באוויר ולהגיע לטווח של 150 ק"מ.
*   מל"ט קטן (SUAV) הוא מל"ט המשוגר מזְבִיל מתוך מרכב קרקעי הנושא מנשא ובו 16 - 18 מל"טים כאלה. המל"ט משרת את רמת הגדוד והחטיבה. בשלב א' יהיה משקל המל"ט הקטן 350 ק"ג ויוכל לשאת כ-30 ק"ג, ישהה 6 שעות, יטוס בגובה 200 - 500 מטר וטווח הפעולה שלו יהיה 10 ק"מ. בשלב השני ימריא המל"ט אנכית, משקלו רק 70 ק"ג, יישא 20 ק"ג, ישהה שעתיים ויגיע לטווח של 8 ק"מ.

החייל העתידי
החייל הבודד מהווה בכוח העתידי את מערכת הנשק ברמה הטקטית הנמוכה ביותר. כפי שניתן להתרשם מהאמצעים המתוכננים עבורו - יהיה חייל החי"ר העתידי צומת מידע מרכזי ברשת. בכל הסקירות חוזרים ומדגישים מפקדי הצבא את מרכזיותו של החייל הבודד כמי שעליו תמיד הוטלה, מוטלת ותוטל גם בעתיד המשימה המרכזית - הניצחון בקרב.
 
התכנית המקורית
לוח הזמנים שאותו קבע מפקד צבא היבשה הציב אתגר טכנולוגי וניהולי אשר גם ארצות הברית טרם התנסתה בשכמותו. בתחילת הדרך (אוקטובר 1999), עדיין סברו במשרד ההגנה האמריקאי וב- DARPA13 כי אפשר יהיה לנהל תחרות הוגנת בין ענקי התעשייה האמריקאית. לאחר שנתיים (!) של גישושים, הקמת ופירוק קבוצות שהתחרו על הזכות להיות מובילי תכנית היבשה הגדולה ביותר בתולדות ה- Army (100 מיליאד דולר בשלב ראשון), הודיעו התעשיות בחודש ינואר 2002, כי לא אפשרי לעמוד בלוח הזמנים של התכנית אלא אם ייקבע מיד מוביל. בחודש מארס 2002 הודיע משרד ההגנה לחברות בואינג ו- SAIC כי הן מובילות את הפרוייקט וכי לוח הזמנים הוא האילוץ העיקרי. 14 תוך שבועיים גייס הצוות המוביל צוות ניהולי שמנה כמה עשרות מנהלים, כמה מאות מהנדסים ולמעלה מאלפיים עובדים. בתחילת אפריל 2002 כינס הצוות המוביל יום תעשיות והתכנית יצאה לדרך.


כפי שאפשר לראות מהתרשים הנ"ל הדרך הקצרה להצטיידות מורכבת משלושה שלבים עיקריים:
*   שלב בדיקת הטכנולוגיות (CTD (15 שהסתיים ביוני 2003. עיקרו של שלב זה - בחירת המפתחים. בשל הזמן הקצר עד תחילת ההצטיידות נבחרו להצטיידות בשלב הראשון ((Block I טכנולוגיות העומדות בקריטריון של 6-TRL . 16
*    שלב פיתוח, אינטגרציה והדגמות (SDD (17 - שלב בן שלוש שנים (יוני 2003 עד יוני 2006) שבו יסיימו החברות הנבחרות את הפיתוח ויתבצעו הדגמות ואינטגרציה בין תתי המערכות. שלב זה הסתיים במלואו ובמועד.
*    שלב הייצור הראשוני (LRIP (18 - אמור היה להתחיל ביוני 2008, כאשר תאריך היעד ליחידה ראשונה (להערכה מבצעית ופיתוח תורת לחימה) הוא 2010.
 
מהפכת הניהול
מלאכת ייצור מערכות צבאיות בכלל ורק"ם בפרט הופקדה מאז ומתמיד בארצות הברית בידי התעשיות. המהפכה שעליה התעקש מפקד הצבא, ולפיה תעשיה אזרחית תנהל את התכנית הכוללת ותמסור בסופו של התהליך צבא יבשה חדש (ולא מערכות נשק) לידי הצבא - תפסה את הצבא כמו גם את התעשיה האמריקאית בלתי מוכנים.
מצד אחד התקשו קציני הצבא להתרגל למעמדם החדש - מגדירי צורך מבצעי בלבד (וכמעט חסרי השפעה בהחלטות הטכנולוגיות הנובעות מכך) ןמצד שני התקשתהBoeing  להסתגל למעמדה, כאחראית19 מול מפקד הצבא, לביצוע תכנית כוללת.
רבים בצבא ובתעשיה חיכו לשינוי ה"רגיל" - מפקד צבא חדש עם תכנית חדשה. זה לא קרה. גם אירוע דרמטי (המלחמה בעיראק) לא הביא לשינויים משמעותיים בתכנית. עד חילופי הממשל האחרונים דומה היה כי הצבא, כמו גם התעשיות האמריקאיות המרכזיות, עובדות בשיתוף פעולה כדי להביא את התכנית ליעדיה בזמן.
 
הסדקים הראשונים - מאי 2006 - מסמך החלופות 20
בעקבות הנחיית הקונגרס ועל אף התנגדות נמרצת של הצבא, ביצע ה- GAO21 בדיקה מקיפה לתכנית. בתכנית התעוררו מספר בעיות מהותיות. ראשית, כלי ה-FCS הראשונים צפויים להיכנס לשירות רק בסוף 2014, וזה גורם להתיישנות של צבא ארצות הברית בשנים הקרובות, ולירידה באפקטיביות שלו (כלים לא משודרגים מכיוון שעיקר התקציב מופנה ל-FCS). שנית הסתבר ב"מפתיע" כי עלות הכלים החדשים תהיה גבוהה בהרבה מהצפוי (עלות רכישה מוערכת של 10 - 16 מיליארד דולר בשנה במקום 5 - 7 מיליארד כפי שתוכנן תחילה). לפיכך, צבא ארצות הברית ירכוש כמות קטנה יחסית של כלים כל שנה, דבר שיגרום לעיכוב בהוצאת כלים ישנים מהמערך (ההערכה הייתה אז שרוב הכלים הכבדים יישארו מבצעיים לפחות עד 2035).

עלויות התכנית
מסמך החלופות קבע כי ה-FCS הוא ההשקעה העיקרית של צבא ארצות הברית ל-20 השנים הקרובות. עלות המחקר ופיתוח של הכלים צפויה להגיע ל-21 מיליארד דולר עד שנת 2016. עלות רכישת כלים לגדוד היא כ-6.7 מיליארד דולר, ומכאן שעלות הרכישה של 15 הגדודים המתוכננים היא 100 מיליארד דולר (שהם כ-10 מיליארד דולר בשנה, משנת 2014 ועד 2023).
לוחות זמנים
ההצטידות בכלי ה FCS תתחיל בשנת 2010. בשנה זו אמור היה הצבא להתחיל בהצטיידות בשלוש מערכות מהתכנית : מערכת החיישנים,  מערכת שיגור טילים ללא קו ראייה  ומיקוש חכם.
הגדוד הראשון המורכב מכל כלי התכנית צפוי היה להיות פעיל ב-2014. לאחר שלב זה ימשיך הצבא בהצטיידות בקצב של גדוד וחצי בשנה עד שנת 2023 (בסוף יהיו 15 גדודים).
חששות לגבי התכנית
גורמים רבים בצבא ומומחי אמל"ח אזרחיים הביעו מספר חחשות לגבי התכנית במתכונתה הנוכחית: 
 
*    מוכנות טכנולוגית - לפי מומחים בתחום, לא יאפשרו לוחות הזמנים של התכנית קליטה מלאה של המערכות החדשות. הצבא מתכנן לקלוט מספר מערכות טכנולוגיות בו זמנית לפי לוחות זמנים המשמשים בדרך כלל לקליטת אמצעי אחד. זאת ועוד, כלים שנכנסו לשלב הפיתוח הסופי והדגמת הכלי כבר בשנת 2003, והיו אמורים להגיע לרמת מוכנות טכנולוגית גבוהה, לא הגיעו לרמה המצופה, ונוצר חשש שלא יהיו מוכנים בשנת 2012 לתחילת ייצור.
מכשול טכנולוגי נוסף הוא התוכנה של מערכות התקשורת שצריכות לאפשר תקשורת נתונים מתקדמת בין כלי ה-FCS לבין עצמם, ובינם לבין כלים שכבר קיימים בצבא. בשביל לייצר תוכנה מתאימה צריך לכתוב כ-34 מיליון שורות תוכנה, שזהו סכום כפול מהתוכנה הגדולה ביותר של הצבא עד היום, ולכן קיימת אפשרות שהתוכנה לא תהיה מוכנה בזמן.
חשוב לציין שמאז הודיע הגנרל שינסקי על התכנית באוקטובר 1999, ופירסם לוחות זמנים בנובמבר 2002, נדחתה התכנית מספר פעמים, ותאריך כניסתם לשירות של הכלים נדחה עד היום ב-6 שנים.

*    עליה בעלות התכנית - תקציב התכנית גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות. בשנת 2003 העריכו מומחים בצבא, שעלותה הכוללת של התכנית (כולל פיתוח ורכישה של 15 גדודים) תגיע ל-80 מיליארד דולר. כיום מוערכת העלות בכ-130 מיליארד דולר (עליה של כ-60 אחוז). תקציב שלב הרכישה של התכנית (כ-10 מיליארד דולר בשנה), יהווה כמחצית מתקציב הרכישה של הצבא, דבר שעלול לגרום למחסור בתחומים אחרים שאינם כלולים בתכנית, כגון מסוקים ותחמושת לכלים ישנים. בנוסף קיים חשש שהתקציב של התכנית ימשיך לגדול, ומומחים מחוץ לצבא מעריכים כי בסופו של דבר, העלות השנתית של התכנית תהיה בין 13 ל-16 מיליארד דולר.

*    גיל הכלים הקיימים היום - קצב הייצור והכניסה לשימוש של מגוון כלי ה-FCS הוא זה שיקבע את קצב הוצאת הכלים הקיימים כיום. העיכובים בתכנית ה-FCS יוצרים בעיה בתחזוקת ושדרוג כלים אלה. כיום יש בצבא ארצות הברית כמעט 28,000 כלים משוריינים הכוללים 5,850 טנקי אברמס, 6,650 נגמ"שי ברדלי, 13,700 נגמ"שים המבוססים על ה-M113, ו-1,500 תותחי ארטילריה M109. כלים אלה מתיישנים, אך לא משודרגים מכיוון שעיקר התקציב מופנה ל-FCS. חשוב לציין, שנגמ"שי ה-M113 נכנסו לשירות לראשונה בשנות השישים (לפני קרוב לחמישים שנה), ונגמ"שי הברדלי וטנקי האברמס צעירים מהם בכ-20 שנה (כל הכלים עברו מספר שידרוגים מאז כניסתם לשירות). ומכאן שבשנים הקרובות תהפוך התיישנות הכלים וירידת יכולתם המבצעיות לבעיה של ממש. הגיל הממוצע של הכלים, מאז השדרוג האחרון, עומד כיום על 13 שנים, ואם תבוצע התכנית כפי שמתוכננת, יגיע הגיל הממוצע של הכלים ל-18 שנה, ויתחיל לרדת רק בשנת 2024, וגם אז רק לגיל ממוצע של 15 שנים (גרף a בטבלה הראשונה בהמשך). אפשרות נוספת היא המשך התכנית ותוספת של 17 מיליארד דולר עד שנת 2025 לשדרוג כלים קיימים (גרףb  בטבלה). אפשרות זו תקטין את גיל הכלים הממוצע בצורה משמעותית, אך תגרום לחוסר בתקציב ה-FCS.

מיגון - הנחת היסוד של תכנית ה-FCS היא שבעזרת מודיעין קרב מדוייק (בזכות הסנסורים החדישים, רשת התקשורת המתקדמת והמל"טים/מזל"טים) אפשר לצפות תחבולות של האויב ולהימנע ממפגשים כאשר נמצאים במצב נחות. הנחת יסוד זו לא הוכחה מעולם, ואף נסתרה במלחמות העבר בכלל, ובעיראק בפרט. חשוב להוסיף כי קיימת אפשרות שהאמל"ח המתקדם לא יפעל כמצופה, ומכאן שלא ברור כרגע מה בדיוק רמת המיגון של הכלים במצבים שונים, ואיך מפצים על החוסר במיגון הנובע מהורדת המשקל של הכלים.
 
גמישות - יעד מרכזי בתכנית הוא גמישות. הדרישה המבצעית של ה-FCS מייחסת חשיבות מרובה לתחום גמישות ההפעלה של הכוח לכל מקום בעולם תוך זמן קצר, וזה בעצם הבסיס של התכנית כולה (ולכן הכלים יהיו במשקל בינוני ולא כבד). המחקרים כרגע מראים שזמן התגובה של גדוד FCS  יהיה קצר לכל היותר ב-19 אחוז מזמן התגובה כיום. בנוסף, ברוב העולם לא קיימים שדות תעופה המאפשרים נחיתה ופריקה של מספר מטוסי תובלה גדולים במקביל, ומכאן שצריך לבצע את ההובלה האוירית בדירוג, דבר שמעכב מאוד את כל תהליך ההעברה. לעומת זאת, אופציה העברת כוחות באוניות (כפי שמבוצע כיום), נראית פשוטה ונוחה יותר. כמעט בכל מדינה יש נמל שבו יכולות הספינות לעגון ולפרוק כמויות גדולות של כלים במקביל, מה גם שבעזרת הספינות הקיימות היום אפשר להוביל גדוד שלם ב-3-1 ספינות (תלוי בסוג הספינה והרכב הגדוד - כמפורט בטבלה הנ"ל. 
 
החלופות האפשריות
 
חלופה 1 ("איסוף והעברת מידע"):
מטרת חלופה זו היא לשמר את יכולת איסוף והעברת המידע המקורית שתוכננה ל-FCS. במסגרת אפשרות זו, יפותחו ויירכשו על ידי הצבא כל החיישנים שיועדו ל-FCS, וכן כל ארבעת סוגי המל"טים/מזל"טים. כמו כן תפותח ותותקן בכלים החדשים והקיימים מערכת תקשורת נתונים מתקדמת כדי לאפשר לחיישנים ולכלי התעופה להעביר את המידע בצורה יעילה לשאר הכוחות. חשוב לציין שמערכת זו פשוטה מאוד ביחס למערכת תקשורת הנתונים המתוכננת ל-FCS  במתכונתו הקיימת. מלבד נושאים אלו יבוטלו כל שאר מרכיבי ה-FCS לרבות כלים קרקעיים מאוישים ולא מאוישים, תותח לירי מדוייק ללא קו ראייה ומערכת המיקוש המתקדמת.
חלופה זו תעלה כ-99 מיליארד דולר (מתוכם כ-38 מיליארד דולר לשִדרוג כלים קיימים) בין השנים 2007 - 2025, לעומת 140 מיליארד דולר של התכנית המקורית (לא כולל שִדרוגים). עלות אפשרות זו החל משנת 2015 היא 6 מיליארד דולר בשנה, שמתוכם 2 מיליארד מושקעים בשִדרוג כ-560 כלים בשנה. מלבד החסכון הכלכלי, יתרון נוסף של אפשרות זו הוא הכנסה מוקדמת מערכות מתקדמות לצבא. מערכות החיישנים וכלי התעופה הלא מאוישים נמצאות בשלב פיתוח מתקדם, יחסית לשאר המערכות, ואם יוחלט על יישום אפשרות זו, ישולבו אמצעים אלה בצבא כבר בשנת 2010. עוד יתרון של אופציה זו, לדעת מומחים רבים, הוא שמירת המיגון הקיים. כיוון שהכלים הכבדים לא יוחלפו אלא ישודרגו (גם מבחינת המיגון), תפיסת ההישרדות של הכלים תתבסס יותר על מיגון הכלי ופחות על מודיעין מסגרתי מדוייק (בניגוד למתוכנן בתכנית המקורית).
חשוב לציין שבמסגרת חלופה זו, גדל משקלו הכולל של הגדוד (בעיקר בגלל המשאיות הנושאות את כלי הטייס), וזמן תגובתו מתארך, אם כי לא בצורה משמעותית - כחצי יום יותר להובלה באוויר, ללא שינוי במשך ההובלה דרך הים (ראה בטבלה הנ"ל).
 
חלופה 2 ("ירי לטווח ארוך"):
מטרת חלופה זו היא לשמר את טווח הפעולה של ה-FCS - 70 ק"מ. כדי לבצע זאת ירכוש הצבא את החיישינים שיועדו ל- FCS, את המל"טים/מזל"טים לטווח ארוך ואת מערכת שיגור הטילים ללא קו ראייה (כולל פיתוח טילים חדשים). כל שאר הכלים הקרקעים (מאוישים ולא מאוישים) מהתכנית המקורית יבוטלו, וכן יבוטלו מל"טים/מזל"טים רמה 1 ו-2 (הפועלים לטווח קצר), ומערכת המיקוש המתקדם.
היתרון העיקרי של חלופה זו הוא בכך שכוח האש של צבא ארצות הברית גדל תוך זמן קצר יותר, ובעלות נמוכה יותר מהתכנית המקורית. בנוסף, בזכות העובדה שבמסגרת אופציה זו ישודרגו כלים רבים, יורד גילם הממוצע של הכלים בצבא (לעומת התכנית המקורית).
נושא המיגון בחלופה זו משמעותי גם הוא. בדומה לחלופה הקודמת גם כאן יושקע תקציב רב מתוך השדרוגים לנושא המיגון. יצוין כי הכלים הכבדים והממוגנים נשארים במערך ולכן תפיסת השרידות המבוססת על מודיעין מדוייק ורשת מתקדמת (שקיים חשש שלא יפעלו בצורה מושלמת) - פחות רלוונטית.
עלות חלופה זו מוערכת ב-106 מיליארד דולר (כולל 38 מיליארד לשדרוג כלים קיימים), לעומת 140 מיליארד דולר בתכנית המקורית. העלות השנתית של אפשרות הזאת היא 6 - 7 מיליארד דולר בין השנים 2007 - 2025.
לחלופה זו שני חסרונות עיקריים. הראשון הוא, בדומה לחלופה הקודמת, העלאת המשקל הכולל של גדוד. גם בחלופה זו המשאיות שצריכות להוביל את המל"טים/מזל"טים ואת התחמושת לתותחים ארוכי הטווח הן הגורם העיקרי לעלייה במשקל. בחלופה זו תוספת המשקל באה לביטוי בהארכת משך התגובה בהובלה אווירית ביום אחד ואילו בהובלה בים אין שינוי (ראה בטבלה הנ"ל). החסרון השני הוא שלא יוחלפו כלים רבים בצבא שיוצרו בשנות השבעים. כלים אלה ישודרגו (וכך גם יתאפס גילם מבחינת ממוצע הגילים של הכלים), אך קיים חשש שחיבורם לרשת התקשורת החדשה יגרום קשיים רבים.
 
חלופה 3 ("כלי רכב מאוישים"):
במסגרת חלופה זו יפותחו 5 כלים מאוישים מתכנית ה-FCS. כלים אלו יחליפו את הכלים המיושנים ביותר בגדודים הכבדים בלבד (M113 ושיפוריו, M109 הוביצר, ראה טבלה מס' 3). בנוסף, במסגרת אופציה זו תשולב בגדודים רשת תקשורת מתקדמת (פחות מזו של ה-FCS), והכלים שלא יוחלפו - כדוגמת כל טנקי אברמס, כל נגמ"שי ברדלי ונגמ"שי M113, M109 שאינם שייכים שלגדודים כבדים - ישודרגו ויותאמו לרשת החדשה.
יבוטלו כל שאר כלי ה-FCS ובתוכם כל המל"טים/מזל"טים, 3 מתוך 8 סוגי כלי רכב מאוישים, כל כלי הרכב הלא מאוישים, מערכת שיגור טילים לטווח ארוך ללא קו ראייה , חיישנים ומיקוש מתקדם.
יתרון חשוב של חלופה זו הוא החלפת הכלים הישנים ביותר בצבא בזמן קצר יותר (בשאר החלופות לא מוחלפים כלים אלה, ובתכנית המקורית ההחלפה תארך זמן רב). עובדה זו גורמת לכך שגילם הממוצע של כלים בצבא יורד בסופו של דבר במידה משמעותית.
עלות אפשרות זו היא 107 מיליארד דולר (מתוכם 35 מיליארד לשדרוגים) בין השנים 2007 - 2025. העלות השנתית של התכנית החל משנת 2015 (שבה תתחיל רכישת הכלים) היא 6.5 מיליארד דולר בשנה.
חסרונות חלופה זו דומים לאלה של הקודמות: טנקי האברמס ונגמ"שי הברדלי נשארים מבצעיים למרות שתוכננו (בגרסה הראשונה) לפני יותר מ-30 שנה, והניסיון לשלב בהם מרכיבים של ה-FCS (בעיקר בנושא רשת תקשורת נתונים חדשה), עלולים להתקל בקשיים טכנולוגיים רבים. כמו כן, הרוב המוחלט של הכלים שיוחלפו (כ-90 אחוזים) הינם נגמ"שי M113, שמשקלם נמוך מכלי ה-FCS שיחליפו אותם, מכאן שמשקל הגדוד כולו עולה בכ- 6% ומשך ההובלה בטיסה של גדוד מתארך ביום אחד (לעומת המצב היום)
חיסרון מרכזי נוסף של חלופה זו לעומת שתי הראשונות הוא העיכוב בקליטת האמצעים. הכלים שמופתחים במסגרת חלופה זו הם המסובכים ביותר מבחינה טכנולוגית שבכלי ה-FCS ורמתם הטכנולוגית כרגע נמוכה יחסית. לפי חלופה זו תחל קליטת הכלים בשנת 2014 וקצב הקליטה יהיה 2 גדודים בשנה, לעומת 3 גדודים בשנה בתכניות האחרות (בגלל עלות כלים גבוהה).
 
חלופה 4 ("תקשורת משופרת"):
במסגרת חלופה זו יתבצע שימוש ברשת תקשורת הנתונים המשופרת של תכנית ה-FCS (בגירסא פשוטה יותר מאשר בתכנית המקורית). כל שאר מרכיבי התכנית המקורית יבוטלו.
עלות חלופה זו היא 68 מיליארד דולר בין השנים 2007 - 2025 ומכאן שהיא החלופה הנמוכה ביותר. מתוך סכום זה יוקצו 30 מיליארד דולר לפיתוח הרשת המתקדמת ו-38 מיליארד דולר לשדרוג כלים קיימים (כולל התאמתם לרשת החדשה). העלות השנתית של רכישת המערכות היא 3 מיליארד דולר.
מלבד העלות הנמוכה יחסית, כל שילוב המערכות החדשות בחלופה זו הינו פשוט (מכיוון שלא מכניסים כלי חדש), דבר שיַקֵל מאוד בביצוע התהליך (בייחוד בכוחות הנמצאים במדינות זרות). בעקבות שדרוגי כלים רבים, גילם הממוצע של הכלים בצבא יישמר ברמה של כ-13 שנים  עד שנת 2040. משקלו הכולל של גדוד ומשכי ההובלה של כוחות לא ישתנו ביחס למצב הקיים כיום.
חשוב לציין שההתייעלות של הצבא בחלופה זו באה לביטוי בצורה מזערית כיוון שכלל לא נכנסים לשירות כלים חדשים, והצבא ימשיך להשתמש בכלים מיושנים יחסית ובראשם נגמ"שי ה-M113, שנמצאים בשירות החל משנות השבעים.

בסופו של דבר נותר מסמך החלופות ללא כל שימוש. הצבא סירב להחליט על אחת מהחלופות שהיו מאפשרות אולי השלמת חלק מהתכנית, והמשיך בעקשנות לדבוק בתכנית הכוללת.
 
יוצאים לדרך חדשה - נאום מזכיר ההגנה, אפריל 2009
בנאום בפני צמרת הצבא האמריקאי ב-9 באפריל 2009, חודשים ספורים לאחר חילופי השלטון בארצות הברית, הודיע מזכיר ההגנה האמריקאי רוברט גייטס (Robert Gates) כי הוא מבטל את תכנית ה- FCS. "ביטול התכנית היא ההחלטה הקשה ביותר שקיבלתי ב-13 שנותיי בתפקיד זה" הוסיף. הוא הביע דאגה מכך שהרק"ם שתוכנן במסגרת ה- FCS, למרות היותו יעיל ביותר בצריכת הדלק, מקושר ברשת מידע מתקדמת וניתן להטסה בשל משקלו הנמוך - אינו נותן מענה מיטבי ללחימה הנוכחית בעיראק ובאפגניסטן. בנאומו התווה מזכיר ההגנה את הנקודות העיקריות מבחינתו להמשך הדרך:
*   האצת ניצול והטמעת הטכנולוגיות ("Spin out") שפותחו במסגרת התכנית עד כה בתוכניות ההמשך בצבא.
*    שילוב כלי ה- MRAP (Mine Resistant Ambush Protected) שבפיתוחם ובהצטיידות בהם הושקעו למעלה מ-25 מיליארד דולר, כחלק אינטגרלי מכוח הצבאי26 העתידי.
מפקד הצבא הגנרל ג'ורג' קייסי (Genaral George Casey) ניסח את מטרת הכוח העתידי החדש:
"בניית תמהיל רב תכליתי של כוחות מקושרים גמישים, הפועלים במחזוריות סיבובית, כדי לספק לאורך זמן כוחות מאומנים ומוכנים לכל מתארי הלחימה. הכוחות יהיו בעלי יכולת להתגבר על קשיים בלתי צפויים ובקצב שניתן לשמרו..."
ביטויה המעשי של מטרה זו עדיין אינו ברור בימים אלה. סגנו של General Casey, General Peter Chiarelli, ניסה בתדריך שנתן בתחילת ספטמבר השנה להתוות את עקרונות התכנון של התכנית החדשה הנקראת BCTM (Brigade Combat Team Modernization) והכלים שיבנו עבורה הנקראים GCV (Ground Combat Vehicles):
*   רב-תכליתיות: הענקת אופציות הפעלה שונות כתלות במשימה;  שת"פ עם יחידות וצבאות אחרים; יכולות גידול ואימוץ טכנולוגיות חדישות עם הבשלתן.
*   הגנת הכוח: הגנה בפני הדף ברמה מקבילה ל- MRAP; מיגון מודולרי - מיגון בסיסי שאליו אפשר להוסיף בהתאם למשימה; יכולת תצפית היקפית 360 מעלות במדפים פתוחים וסגורים; אפשרות לשילוב מיגון אקטיבי כשיהיה זמין.
*   יכולת העברה: כוח בעל יכולת הישרדות שאפשר להעבירו באוויר, בים וביבשה; תכנון כוח מודולרי המאפשר ארגונו בהתאם למשימה וליכולת העברתו לאיזור הפעולה.
*   קטלניות: יכולת קטלניות העולה על היכולת של כלי אויב מקבילים; יכולת להרכבת אמצעים פחות קטלניים לצורך שימוש באיזורים מאוכלסים.
*   ניידות: יכולת ניידות טובה בשטחים עירוניים וצפופים; יכולת תנועה חופשית בשטחים פתוחים ללא תלות בכבישים או דרכים; כושר עבירות לפחות כמו ברדלי.
*   עמידות: שיפור בעמידות הכוח (תחזוקתיות, זמינות, צריכת אנרגיה) יחסית לעמידות גדוד BCT כיום; זמינות ראשונית של GCV  לפחות כמו Stryker. צריכת דלק ראשונית נמוכה ב-10 אחוזים לפחות מכלים בעלי הספק ומשק דומים; אפשרות נשיאה וטעינת אנרגיה עבור חיילי חי"ר.
*   לוחמה רשתית: התחברות לרשת המידע של הצבא (בכל הרמות ובפרט החייל הבודד); יכולת גידול כוח המִחשוב; יכולת לחימה ללא מחשוב; ניצול מרבי של כלים אוטונומיים קיימים ויכולת לשילוב כלים נוספים בעתיד. משימה זו הינה אתגר אמיתי כיוון שכלי הרכב המאוישים בתכנית ה- FCS שבוטלה, תוכננו להוות את צומתי התקשורת ברשת וכעת יש למצא צמתים חדשים.
בראשית אוקטובר 2010 יוקם בצבא האמריקאי משרד  לניהול התכנית החדשה PEO (Program Executive Office), BCTM (Brigade Combat Team Modernization) ועם הקמתו יפורק סופית המשרד לניהול תכנית ה- FCS.
המשימה הראשונה של ה- PEO החדש תהיה לקבוע את מבנה הכוח והרכבו כיוון שביטול התכנית הקודמת גרר עימו את ביטול התכנית לשינוי המבני והקמת 15 היחידות החדשות. כאמור, אין ספק כי כלי ה- MRAP ייכללו הפעם כחלק אורגני ממבנה הצבא ללחימה.
צוות בן כ-10 קצינים עמל בימים אלה בבית הספר לשריון האמריקאי ב- Fort Knox, על ניסוח רשימת יכולות מבצעיות נדרשות (Capability sets) שיתבססו על ההישגים של התכנית הקודמת. יחד עם זאת מעריכים מומחי ביטחון אמריקאיים כי הצבא יאלץ להיות פחות בררן ומתפשר בדרישותיו שאם לא כן - עתיד התכנית החדשה יהיה ככל אלה שקדמו לה.
 
הערות:
1.   יחידת הביצוע (UA - Unit of Action) היא יחידה בסד"כ חטיבתי ובפיקוד אל"ם. מבנה היחידה מתואר בהמשך. 

2.  Objective Force - Operational and Organizational Plan, TRADOC Pamphlet 525-3-90, July 2002
 
3.  הדרישה לקיום עצמאי של 72 שעות בתנאי לחימה אינטנסיבית ו-7 ימים בתנאי לחימה שאינם אינטנסיביים נועדה בעיקר להדגיש את החשיבות שמייחס ה- ARMY לתכנון מתקדם של הכליםהעתידיים, תכנון המציב את נושא עמידות הכוח בסדר עדיפות גבוהה.

 4.  כל הכלים המאוישים יהיו זחליים, תותח LOS יהיה בקוטר 120 מ"מ ותותח NLOS יהיה בקוטר 155 מ"מ. לפי הגדרות אלה מתוכננים הכלים.
5.      C2=Command and Control
6.      CV= Casualty Vehicle
7.      RV= Recovery Vehicle
8.      SUAV= Small Unmanned Air Vehicle
9.       Loitering Air Missile = LAM = טיל משוטט.
10.    PAM= Precision Air Missile.
11.    NLOS= Non Line Of Sight מתייחס לטווחים 4-40 ק"מ - טרם נקבע סופית.
12.    SUGV= Soldier Unmanned Ground Vehicle
13.    DARPA= Defense Advanced Research Projects Agency
14.   בתחילה קבע מפקד ה- Army כי תחילת ההצטיידות תהיה ב-2010 וכושר מבצעי ראשוני יושג ב-2012. אחר כך הואץ לוח הזמנים ונקבע כי תחילת ההצטיידות תהיה ב-2008 וכושר מבצעי ראשוני יושג ב-2010. אילוצים תקציביים הובילו לחזרה ללוח הזמנים המקורי.
15.     CTD= Concept & Technology Development.
16.    TRL= Technology Readiness Level. משמעותו של TRL 6 היא הימצאות בשלב דגם מוכן אשר סיים  ניסויי מעבדה ומוכן לניסוי בתנאי סביבה מתאימים.
17.    SDD= System Development & Demonstration.
18.    LRIP= Low Rate Initial Production.
19.    Boeing הוגדרה כ-LSI (Lead System Integrator), תעשיה המועסקת כמנהלת התכנית ואינטגרטורית ראשית, ושלא כבעבר היא אינה קבלנית ראשית המעסיקה קבלני משנה ומבצעת חלק מהעבודה בעצצמה. משימתה היא ניהול התכנית.
20.   לפי הנחיית הקונגרס האמריקאי ביצע ה- GAO תחקיר וגיבש מסמך חלופות אפשריות ל- FCS. פורסם במאי 2006.
21.     Government Accountability Office (GAO).
22.     במסגרת החלופה הזאת ירכשו כשליש מהכמות המקורית של נגמ"שי ה-FCS.
23.     הסכום כולל רכישה של 15 גדודי FCS מתוך 27 שמתוכננים בעתיד.
24.     כולל שדרוג טנקי האברמס, נגמ"שי ברדלי, M113 ושיפוריו, M109 הוביצר.
25.     כולל חיישנים, כל סוגי המל"טים/מזל"טים ורשת הנתונים.
26.    כלי ה- MRAP פותחו לתת מענה לצורך מבצעי בעיראק ובאפגניסטן. כלים אלה לא היו מתוכננים להשתלב במסגרת תכנית ה- FCS.
27.     כולל חיישנים, מל"טים/מזל"טים רמה 3 ו-4, מערכת שיגור טילים ללא קו ראייה ורשת נתונים.
28.    כולל כלים מאוישים: רפואי, נגמ"ש, מערכת שיגור טילים ללא קו ראייה, מרגמה ללא קו ראייה, פו"ש ורשת נתונים.

פיסת הצבא: החיילים לשירות האומה 



שינוי פני הצבא 



 עקרון הפעולה של הכוח העתידי
 



שלבי השגת הכושר המבצעי המלא 

 מגוון הפעילויות בימי שלום ובמלחמה


 מגוון הכישורים האמורים להבטיח את שרידות הכוח




יחידת הביצוע (UA) 




 משפחת כלי רכב מאוישים



 משפחת כלי רק"ם בלתי מאוישים




 משפחה של כלי טייס בלתי מאוישים




 החייל העתידי על ציודו ונשקו





 התכנית המקורית של FCS




טבלה מס' 1 - ייעוד כלי ה-FCS ורשימת הכלים שיוחלפו 




 טבלה מס' 2: השוואה בין גדודים הכבדים לבין גדודי FCS




טבלה מס' 3 סיכום החלופות 




טבלת מס' 4: עלויות רכישה של ה-FCS והחלופות בשנים
2007 -2025 (כל המספרים במיליארדי דולרים) 



 
 
היוצרים 1,  פינת המסגר א.ת. צפוני לוד,  71000  טל: 08-9155441                                                                                       
מה-טוב פתרונות המחשה בע"מ
 
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר  |  מפת אתר  |  English
אוריון  -  שיווק באינטרנט | בניית אתרים