מפת אתר    |    English
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר
 
 
 
בלימת זעזועים בריצה    מאת: נירית גבע (בן-יוסף)
מאמר על בלימת הזעזועים הנגרמים בגוף במהלך ריצה (רלוונטי גם למסעות)

במהלך הריצה אנו סופגים מהקרקע, בכל צעד, "כוח דחיסה נגדית" שעוצמתו פי 5-2 ממשקל גופנו. כוח הדחיסה (Impact) הוא, למעשה, כוח התגובה מהקרקע להנחתת הרגל. אם נחשוב על כך, במהירויות האופייניות לריצה למרחקים, אנו מבצעים יותר מ- 300 צעדים לקילומטר, הרי שמדובר בדרישה גבוהה מאוד מהשלד ומהשרירים בגופנו. כוח הדחיסה גורם למעבר זעזועים לאורך כל הגוף, מכפות הרגליים ועד לגולגולת, דרך מערכת שלד-שריר (המערכת המסקולוסקלטלית).

ידוע, כי קיים קשר, בין עוצמת כוח הדחיסה הנגדית ומעבר הזעזועים בגוף שבעקבותיו, לבין התפתחות פציעות ספורט שונות כגון שברי מאמץ, שחיקת מ?פ?רקים, דלקות גידים ועוד. עוצמת כוח הדחיסה מושפעת, בעיקר, מתנאים חיצוניים כגון: מהירות הריצה, קשיחות סוליית הנעל, משקל הגוף, קשיחות המשטח ועוד, אך גם מגורמים פנימיים השייכים למערכת שלד-שריר. לעומת זאת, עוצמת הזעזועים שיעברו בגוף מושפעת, בעיקר, מפעילות מערכת שלד-שריר ופחות מתנאים חיצוניים.

"אם נחשוב על כך, במהירויות האופייניות לריצה למרחקים, אנו מבצעים יותר מ- 300 צעדים לקילומטר"

מדידת כוח הדחיסה הנגדיתאחד המאפיינים של התנגשות כף הרגל בקרקע במהלך הריצה הוא שינוי חד במהירות כף הרגל. הרגל מכה בקרקע במהירות גבוהה ומהירות זו יורדת לאפס בתקופת זמן קצרה. הזמן הדרוש למהירות לרדת לאפס תלוי בקשיחות המשטחים איתם הרגל באה במגע: במשטחים קשיחים, יכולת הדחיסה של המשטח קטנה יותר עקב דחיסותו, ולכן המהירות יורדת לאפס בזמן קצר יותר מאשר במשטחים רכים יותר.
כימות ערך זה, של ירידה במהירות, מאפשר א?פ?יו?ן של עוצמת התנגשות כף הרגל במשטח. ערך זמן זה של שינוי במהירות הוא התאוצה – נמדדת במטר /שניה / שניה באמצעות מכשיר הנקרא מד-הלם (Accelerometer).
דרך נוספת המשמשת במחקרים לבדיקת כוחות ההתנגשות היא מדידת כוחות התגובה מהקרקע: Ground Reaction Force= GRF . הבדיקות מתבצעות באמצעות לוח כוח (Force Plate) המודד את הכוחות שכף הרגל מפעילה על הקרקע ובאמצעותם מחשב את גודל ה-GRF . כוח הדחיסה גורם, כאמור, לגל זעזועים המועבר דרך מערכת שלד-שריר. מדידת התאוצה או כוח הדחיסה חושפת כמה מאפיינים של מעבר זעזועים דרך הגוף.
"אחד המאפיינים של התנגשות כף הרגל בקרקע במהלך הריצה הוא שינוי חד במהירות כף הרגל"
כיום, יש חוקרים הטוענים, כי אין לנסות להקטין למינימום את כוח הדחיסה הנגדית, מכיוון שכוח זה הוא כוח איתות המאפשר למערכת שלד-שריר להתכונן למגע הבא בקרקע ולכוונן את השרירים לבלום זעזועים.
גל הזעזועים, העובר בגוף כתוצאה מכוח הדחיסה בריצה, מוחלש ע"י דפורמציה (שינוי צורה) של הקרקע והנעל וע"י דפורמציה של רקמות בגוף. ניתן להמחיש זאת אם ננסה לקפוץ על מזרן ולאחר מכן לקפוץ על משטח אספלט. למזרן יש יכולת גבוהה יותר לשינוי צורה, מכיוון שזהו משטח רך לעומת האספלט הקשיח.
כך גם בגופנו: נסו לקפוץ מכסא בברכיים ישרות, כאשר המפרקים נעולים וקשיחים; ולעומת זאת נסו לקפוץ כשאתם מאפשרים לגוף להתכונן לכך, לכופף את הברכיים וכך גם את שאר המפרקים בגפיים התחתונות. אין ספק שתוכלו לחוש בהבדל של עוצמת הזעזועים. במהלך הריצה, עד שגל הזעזועים מגיע לראש, עוצמתו מוחלשת במידה משמעותית. יתר על כן: מסתבר שהגוף מגביר את בלימת הזעזועים בתגובה לעלייה בעוצמת כוח הדחיסה.

המנגנונים של הגוף לבלימת זעזועיםהמנגנונים נחלקים לשניים: מנגנונים פסיביים ומנגנונים אקטיביים
מנגנונים פסיביים: נובעים ממבנה הרקמות הרכות (רקמות העוטפות את המפרקים, הסחוס המפרקי, רצועות, גידים וכן כרית כף הרגל).
מנגנונים אקטיביים: נובעים מפעילות השרירים.
למנגנונים האקטיביים, כלומר – לשרירים, יש היכולת הרב??ה ביותר לבלום זעזועים, הן מבחינת היכולת להתאים אקטיבית את מידת החלשת הזעזועים והן מבחינת היכולת לעבור דפורמציה.
בנוסף, נמצא במחקרים כי לרצים מנוסים יש סגנון ריצה יעיל יותר, שמאפשר להם להוריד במעט את הזעזועים. לא ידוע אם הם נמשכים לריצה מכיוון שיש להם סגנון ריצה חסכוני ויעיל יותר, או שהם מפתחים סגנון ריצה כזה עקב אימוני ריצה, אך יש הוכחות ל"קיבוע לתבנית תנועה" על מנת לספוג זעזועים אצל רצים, לעומת אנשים שאינם מתאמנים. כלומר, קיימת "תכנית מוטורית" דינאמית וגמישה בריצה (ובכל סוג ספורט שיש בו תנועה חוזרת) המאפשרת לגוף לבלום טוב יותר זעזועים.
בשנים האחרונות מ?ת?ר?ב?ו?ת ההוכחות לכך שאימוני ריצה למרחקים אינם מחלישים את יכולת הגוף לספוג זעזועים, וזאת מאחר שיש לגוף יכולת רחבה לבצע אדפטציה לעומסים המופעלים עליו בריצה וכך לשפר את ספיגת הזעזועים. לשם כך יש צורך בת?פ?קו?ד אופטימלי של מערכת שלד-שריר . מאמנים, מהנדסים ביו-מכאניים ופ?ז?יותרפיסטים מייחסים כיום חשיבות רבה לפעילות מערכת שלד-שריר של הרץ ולביו-מכניקה של הריצה, במגמה לשפר את יעילות הריצה ולמנוע פציעות.
לסיכום, על מנת לשפר את יעילות הריצה ולמנוע פציעות, ע"י בלימת זעזועים, חשוב:
· לחזק את שרירי הגפיים התחתונות ובעיקר את שרירי התאומים, הארבע ראשי ושרירי העכוז.
· לשמור על גמישות הרקמות הרכות ע"י ביצוע מתיחות. לא לשכוח להגמיש את כף הרגל.
· לנעול נעליים איכותיות (אין צורך ב"בולמי זעזועים") ולהחליפן בסימנים הראשונים של שחיקה.
· לפנות לייעוץ מקצועי אם נוצרות פציעות.

המאמר מתוך אתר מועדון איילות
נירית גבע (בן-יוסף), הינה פזיותרפיסטית העוסקת בפגיעות ספורט וטריאתלטית

 "אם נחשוב על כך, במהירויות האופייניות לריצה
למרחקים, אנו מבצעים יותר מ- 300 צעדים לקילומטר"


"אחד המאפיינים של התנגשות כף הרגל בקרקע
במהלך הריצה הוא שינוי חד במהירות כף הרגל" 





 
 
היוצרים 1,  פינת המסגר א.ת. צפוני לוד,  71000  טל: 08-9155441                                                                                       
מה-טוב פתרונות המחשה בע"מ
 
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר  |  מפת אתר  |  English
אוריון  -  שיווק באינטרנט | בניית אתרים