מפת אתר    |    English
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר
 
 
 
עיבוד תוצרת חקלאית: טחינת גרעינים (קמח)    מאת: צבי ציטרון
עיבוד תוצרת חקלאית: טחינת גרעינים (קמח)

ריחיים
 
* ריחיים של דחף-
הטחינה וכלי הטחינה הם מאוחרים מכלי הכתישה. אבני הרחיים מופיעות לראשונה בארץ ישראל בתקופת האבן הראשונה-התקופה הניאוליטית (5000-4000 לפנה"ס)
משמעותו המקורית של השם- ריחיים בעברית הו מכשיר המרכב משתי אבנים-הגדולה, המכונה שכב ,משמשת מצע לחומר הנטחן בה ומשום כך אין היא נעה תוך תהליך הייצור, האבן העליונה מכונה רכב והיא קטנה מהשכב ואורכה קטן מרוחב השכב.

 המפעיל היה מפזר את החומר המיועד לטחינה על השכב ובשתי הידיים תוך תנועה הלוך וחזור של הרכב על גבי השכב לוחץ את הרכב בכל כוחו. עד שהחומר המיועד לטחינה נשחק ונטחן לרמה הרצויה. מלאכת הטחינה נעשתה בד"כ בכריעה. המילים-"שפחה מאחורי הריחיים" (שמות יא' ה'). מתארות תאור מדויק ופלסטי את אופן הטחינה.

טחינת החיטה/שעורה היתה נעשית כל יום לצריכה באותו היום. העבודה בטחינה היתה קשה ואיטית, תוך שעה של עבודה מאומצת ניתן היה להכין לכל היותר כ-800 גרם קמח. מכאן, למשפחה בת 5-6 נפשות צריך היה להקדיש לטחינה כ-ארבע שעות. מלאכה זו נעשתה ע"י עקרת הבית אחרי חצות, כך שלקראת עלות השחר ניתן יהיה להספיק לא רק להכין את הקמח אלא גם את הבצק, להמתין לתפיחתו ולאפות את הלחם לפני צאת הגברים לעבודה בשדה. הטחינה נעשתה כאמור מדי לילה כל ימות השנה לאורו הקלוש של נר שמן. "קול ריחיים ואור הנר" (ירמיה כ"ה י')-נהיה לסימן מובהק של ישוב כלשהו. ברור, שבבתי אמידים הוטלה משימה זו על השפחות. על תפקידם החיוני של הרחיים בימי קדם מעיד האיסור לפי דיני ישראל שאין למשכן את הרחיים- "ולא יחבל ריחיים ורכב כי נפש הוא חובל" (דברים כ"ד ו')

מאחר והתפוקה של הריחיים היתה קטנה, הרי במקומות שהתרכזו בהם אנשים רבים (מחוץ למסגרת המשפחתית) כגון מחנות צבא, מקדשים, ארמונות, היה כל איש שמיני או תשיעי לעסוק בטחינה יום שלם רק כדי לטחון קמח לו ולחבריו/אדוניו. מכאן גם העסקת עבדים ואסירים.."ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסורים" (שופטים ט"ז כ"א)  הגדלת התפוקה נעשתה ע"י הגדלת מימדיהם ופתוח צורות יעילות יותר של הרחיים. החידוש העיקרי בשכב, פרט להגדלת מימדיו היה החירוץ המקל על השחיקה ומאפשר לקמח לנוע ביתר קלות לקצוות, לא להתחמם יתר על המידה וליפול החוצה. השינוי העיקרי הוא ברכב העשוי בצורת מלבן ששתי דפנות האורך שלו מוטות כלפי פנים, ובמקום המפגש למטה-חלל/נקב מוארך, דרכו ניתן לשפוך את גריני התבואה על השכב. בדפנות הרכב – שקעים המאפשרים להכניס לתוכם מוט עץ ולהפעילו גם בשנים, האחד דוחף והשני מושך. לפי ממצאי החפירות בארץ רחיים אלה עוצבו כבר בתקופת המלוכה-המאה השמינית לפנה"ס.

רחיים עגולים-
- בתחילת המאה השניה לספה"נ התחילו להשתמש בריחיים עגולות המונעות
בתנועה סיבובית, שני דיסקים מאבן, בד"כ בזלת, בקוטר 30-40 ס"מ ובעובי 6-8 ס"מ. הדיסק התחתון –השכב אינו נע, במרכזו חוד ברזל ועליו מרכב הרכב השווה בגודלו לשכב. במרכז הרכב חור רחב בו עובר החוד המשמש ציר. את גרעיני החיטה שופכים דרך החור המרכזי שברכב. בהיקפו של הרכב יש נקב ובו קבועה ידית עץ אנכית שבעזרתה 
 
ריחיים של יד
מסובבים את הרכב. התפוקה בריחיים אלה המופעלים בידי אדם רבה יותר מהתפוקה  בריחיים של דחף, והפעלתם קלה יותר.

ריחיים של חמור-
בשם זה מכונה במקורות התלמודיים  וכן גם בשפות אחרות מיתקן ראשון המופעל בתנועה סיבובית. לשכב של ריחיים אלה צורת חרוט, הרכב מורכב משני חרוטים חלולים עשויים אבן במקשה אחת. החרוט התחתון- רחב למטה וצר למעלה, ואילו העליון ואילו העליון-דמוי משפך רחב למעלה וצר למטה, כך שמרכזו של הרכב הינו החלק הצר שלו. את הרכב הרכיבו על גבי השכב, כך שחלקו העליון החוד של השכב הגיע עד למרכז הרכב למקום הצר ביותר בו מסתיים החרוט התחתון ומתחיל העליון-המשפך.
במקום הצר ביותר-במרכז הרכב היו בליטות מרובעות חלולות, לתוכן הוכנסו מוטות עץ ששימשו לסיבוב הרכב, אם ע"י בהמות ואם ע"י אנשים (עבדים בד"כ). את גרגרי התבואה שפכו ישירות לתוך החרוט העליון. בהגיע הגרגרים לחוד השכב במקום הצר ביותר של הריחיים, -התפזרו הגרגרים וידו עם שיפוע החרוט כשהם נלחצים בין אבני הריחיים ונטחנים. יש. והעמידו את השכב על בסיס אבן רחב עם שפה מוגבהת המכונה בלשון המשנה  כמו בבית הבד—ים, לתוכו נפל הקמח הטחון.
מימדי הריחיים תלויים בסוג הכח  שנועד להפעילם-זוג עבדים, חמור אן סוס. גודלם נע בין 40 ס"מ קוטר בסיס השכב וגובה כללי 60 ס"מ, ועד 80 ס"מ קוטר בסיס השכב, ו-125 ס"מ גובה כללי. קוטר הרכב היה קטן מעט מקוטר השכב, וחפף 3/4 מגובה החרוט העלין של השכב.  
 
  
 
 בתמונות, דגמי רייחים שבוצעו במה-טוב פתרונות המחשה בע"מ.
 
 
 
 
 
 
 



 
 
היוצרים 1,  פינת המסגר א.ת. צפוני לוד,  71000  טל: 08-9155441                                                                                       
מה-טוב פתרונות המחשה בע"מ
 
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר  |  מפת אתר  |  English
אוריון  -  שיווק באינטרנט | בניית אתרים