מפת אתר    |    English
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר
 
 
 
עבוד תוצרת חקלאית: בית בד    מאת: צבי ציטרון
עבוד תוצרת חקלאית: בית בד

בית בד
 
מונחים-
בית בד- מקום עצירת (הפקת) השמן. נקרא כך על שם הבד הגדול- קורת עץ שבעזרתה  היו סוחטים את רסק הזיתים. 
מפרכה- הכלי המרסק או פורך את הזיתים. 
ממל- האבן מרסקת-פורכת  את הזיתים. 
ים – אבן הכיור עליה סובב הממל.                                                                
עקלים – סלים קלועים   מחבלים, בהם נסחטת עיסת הזיתים המרוסקת.                
עכירין – משקולות                                                                                       
 מוהל – החלק הנוזלי לאחר הסחיטה המכיל שמן ומים.                                         
גפת- פסולת הזיתים לאחר מיצוי השמן-שימשה בעיקר כחומר דלק       

העדות הראשונה במקרא על הזית-בתיאור המבול- והנה עלה זית טרף בפיה (בראשית ח' י"א) הזית-אחד משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל (דברים ח' ח'). השם כרם זית  (שופטים ט"ו  ה') –מטע זיתים, בא במקרא פעם אחת בלבד, כדי להבדילו מסתם כרם, שמשמעותו מטע גפנים. פרח הזית עשוי גביע וכותרת שארבעת עלעליה מאוחים, ועם תום הפריחה הכותרות נושרות. וישלך כזית ניצתו  (איוב, ט"ו  ל"ג) והשחלה מתפתחת לבית גלעין, הוא פרי הזית המכונה גם בשם גרגר.( ישעיה י"ז  ו'). מהפריחה ועד הבשלת הפירות כ-חמישה- שישה חודשים. פרי הזית מרכב מארבע חלקים-הקליפה הדקה, הציפה הבשרנית,הגלעין הקשה והזרע שבתוך הגלעין. מימי קדם ועד היום -לשמן שימושים רבים-מזון, תמרוקים, רפואה, לייצור סבון, ולשימושי קדושה. הפירות שנשארו על העץ לאחר המסיק נקראים במקרא-עוללות (ישעיה י"ז  ו',  כ"ד  י"ג) . הזית משמש במקרא לתאור להוד, ליפי תואר ולרעננות -זית רענן יפה פרי תואר קרא יהוה שמך (ירמיה י"א  ט"ז) ולפריון-בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך (תהילים קכח'  ג'). העדויות הראשונות לתרבות הזית בארץ ישראל הן מתקופת הברונזה הקדומה,אבל בכרתים הוא מצוי כבר בתקופה הניאוליתית.                                                

שיטת עצירת השמן בתקופה הקדומה היא כתישת הזיתים באבן, אחד אחד, ויותר מאוחר גם במכתש מיטלטל, או בתוך שקע טבעי בסלע. הרסק הכנס לסל או שק עשוי שיער עיזים או נעטף ביריעה והונח מעל בודידה (גומה, בית בד קטן) ועליה 2-3 בדי עץ. על כלי הקיבול של הרסק הונחו אבנים שכבשו אותו, השמן טפטף לגומה יחד עם המוהל. השמן צף למעלה ואותו הסירו בכף היד או בכלי שאיבה כלשהו. גם בזמנים שפותחו טכנולוגיות לעצירת שמן יעילות יותר, והמאפשרות תפוקות גדולות,נשארו בשימוש השיטות העתיקות. בתקופת בית שני ואחריו השימוש בדרכי הפקה זעירות ממדים (כתיתה ובדידה) היתה מותרת בשנות השמיטה.

 מכתישה באבן  ע"י הנפה עברו לריסוק באבן גולל בתנועת מעגילה, ואילו העצירה נעשתה כמקודם בבודידה. בימי הבית השני חלה התקדמות, למעשה קפיצת מדרגה בשני השלבים של תהליך ההפקה-בריסוק הזיתים ובעצירת השמן.                                               בית בד- במקום כתישה באבן או ריסוק במעגילה, פותחה מפרכת-תשתית אבן עגולה עם שוליים מוגבהים, או מבנה אבנים בצורת חולית באר ששימשה כמשטח שעליו רוסקו הזיתים. במרכז המשטח נמצא שקע ששמש פותה לציר עץ אנכי אשר היה מסתובב בעזרת ציר עץ אופקי יצול העובר בתוך מרכזה של אבן גולל גדולה-היא הממל, או המפרכת
                               
בעזרת יצול זה סובב אדם את הממל וריסק את הזיתים. לעתים כאשר המתקן היה גדול משיכול היה לעשות זאת האדם סובבה את הממל בהמה. הרסק נאסף בסלים של שיער עיזים והובא למכבש.          
  מכבש קורה -  במקום אבנים המכבידות על הרסק ישירות , פותח בעיקר בימי הבית השני מתקן המורכב מקורה ארוכה שקצה האחד הוכנס והושען בתוך גומה חצובה בקיר של בית או בסלע או במבנה מיוחד שהוקם לצורך זה, חלקה המרכזי הונח על העקלים עם הרסק המסודרים אחד על גבי השני בצורת סואר- מעל לגומה שנועדה לקלוט את המוהל, ואילו על הקצה השני נתלו אבנים כבדות שמשכו את הקורה כלפי מטה כך שנוצר מנוף שלחץ בחוזקה על סלי הרסק והשמן נסחט לתחתית הגומה.                                                      
 
  

                    


 
 
היוצרים 1,  פינת המסגר א.ת. צפוני לוד,  71000  טל: 08-9155441                                                                                       
מה-טוב פתרונות המחשה בע"מ
 
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר  |  מפת אתר  |  English
אוריון  -  שיווק באינטרנט | בניית אתרים