מפת אתר    |    English
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר
 
 
 
החייל כפלטפורמה: נספחים    מאת: גד מה-טוב
המתודולוגיה מאחורי העבודה
  <>

א.     נספחים:

מאחר ועבודת מחקר זו עוסקת בתחומים רבים אפרט כאן את המחקרים והמקורות העיקריים בהם השתמשתי ע"פ הנושאים השונים:
 
א.1. מחקרים וחומר על נושאים צבאיים כללים.
חלק מהחומר הביבליוגראפי בו השתמשתי לצורך המחקר  מוגדר כחומר מסווג. עם זאת הקפדתי שלא לכלול בעבודה זו כל רמז לנושאים מסווגים. כל החומר המופיע בעבודה זו נחשף במקורות גלויים ובלתי מסווגים.
 
מחקר המהווה נקודת מוצא חשובה למחקר זה, הינו  מאמרו של  קול. ס.א.ל. מרשל  "ניידותו של הלוחם" [1]. מאמר זה שנכתב שנים מעטות לאחר תום מלחמת העולם השנייה, דן באופן מקיף בשאלה: עד כמה אפשר להעמיס משקל על החייל ועדין לצפות שיבצע את משימתו? שאלה זו שימיה כימי הצבאות הינה מרכיב בסיסי בכל תכנון של צורת הצבא, הציוד והמשימות. המאמר מתמקד במספר קרבות ובדגש על הנחיתה בחוף "אומהה" בנורמנדי. המחקר, מנתח את צורת הקרב, האימונים, ההכשרה והציוד שלקחו החיילים על גבם. מסקנתו הברורה של הכותב, היא שחלק גדול מקורבנות הקרב הוכרע מתשישות בשל עודף ציוד, עוד לפני שירה כדור אחד. חשיבותו של מאמר זה למחקרי הוא בעצם השאלה הבסיסית : מהי נקודת האיזון בין המשקל שהחייל נושא, לבין יכולתו לבצע את משימתו.[2]
 
א.2. מחקרים וחומר על שכבות הציוד השונות.
בתחום מערכות הנשיאה הצבאיות קיים דו"ח סקר ספרות ומחקר של חברת קאטה ("מנשאפוד"). סקר זה הוכן  לצה"ל[3]  בשנת 1999 כחלק מפרויקט  "מנשאפוד"- ניסיון לשילוב בין המנשא לאפוד. המחקר הזה הינו המקיף ביותר  בתחום מערכות הנשיאה הצבאיות שמצאתי. חשיבותו בסקירה המקיפה של שלושת השכבות העליונות, והוא כולל דוגמאות רבות של מערכות מהעולם. כמו כן, כוללת עבודה זו גם מספר קווים מנחים להמשך פיתוח.
 
בתחום מערכות הביגוד וההלבשה קיים מחקר ממצה שנכתב על ידי יגיל הנקין בשנת 1999, בעבור ראש תחצ"ן . (המחקר עודכן  ביולי 2000). המחקר סוקר את רוב מערכות הלבוש וההנעלה הקיימות בשוק (בעיקר השוק האזרחי), תוך התמקדות בחומרים וטכנולוגיות ייצור. למרות שמחקר זה אינו עוסק ישירות בנושאי העבודה יש בו חשיבות בהבנת הסביבה הטכנולוגית ופיזיולוגית של לבוש החייל.[4] חומר רב, ובעיקר ניסיון מבצעי מצטבר, נמצא ביחידות צה"ל השונות. הידע מצוי בעיקר אצל העוסקים בתחום (אמל"חיסטים).  להפתעתי לא מצאתי בצה"ל שום ניסיון ממוסד ומסודר לתיעוד הידע והפצתו. בנוסף נעזרתי בחומר פרסומי (קטלוגים ואתרי אינטרנט) של יצרנים בארץ ובחו"ל.
 
דוגמה מצוינת לניהול פרויקט פיתוח, הוא פרויקט של הצבא הקנדי היא לדרך ניהול נכונה של פרויקט מסוג זה.Joan M Stevenson, Tim J Bryant, "Development and assessment of the Canadian personal load carriage system using objective biomechanical measures", Taylor& Francis, Volume 47,no. 12\ October, 2004
      
א.3. חומר על שיטות נשיאת ציוד.
חומר רב על פרויקטים עתידיים המבוצעים בעולם מצאתי ברשת. בעיקר באתרי משרד הביטחון האמריקאי המתייחסים לפרויקט ה-F.C.S. ובאתרי החברות המייצרות את המוצרים. חומר "לא רשמי" רב נמצא בפורומים המקצועיים ברשת (לדוגמא באתר "פרש"[5]). ניתן למצוא שם מידע עדכני שהרשויות המוסמכות אינם ששים לפרסם.
 
MAJ. Joseph J. Knapik "Soldier Load Carriage: Historical, Physiological,  Biomechanical, and Medical Aspects" Military Medicine, 169, 2004 ,p. 45-53  הינו מחקר, בו נבדקו ההשפעות של נשיאת מסע על הוצאת האנרגיה של סוחב המשקל. כמו כן נבדק במחקר זה השפעת מיקום העמסה על צריכת האנרגיה, וכן השפעת תוואי הקרקע על האנרגיה הנצרכת.
 
א.4. מחקרים וחומר על רפואה, אורגונומטריה ופיזיולוגיה.
בתחום חשוב זה קיימת עבודה אחת בעברית "עקרונות בתכנון מנשא ודרכים ליישומם באבי-טיפוס", שהוכנה ע"י מכון סילבר להנדסה ביו- רפואית בטכניון. העבודה הוכנה עבור משרד הביטחון[6] באפריל 1985. החוקרים שהכינו את העבודה הם דר' גדעון ישי ויורם גיל (יועצים: דר' אהרון בר ודר' יצחק הדני). עבודה זו בוחנת ומציעה פתרונות למערכות נשיאה שונות תוך ניסיון ליישום העקרונות הפיזיולוגים הנכונים
 
חשוב יותר מהמחקרים שקיימים בנושא, הוא מה לא קיים. לא הצלחתי לאתר בצה"ל כל מחקר הבודק את ההשפעות הנגרמות לחיילים בשל נשיאת משאות. מחקר שנערך על ידי דר' שמואל היינמן מצא קשר ישיר בין המשקל שנשאו לוחמות מג"ב לבין שברי המאמץ מהן הן סבלו[7]. ידוע לי, שנערכו באחת מהיחידות המיוחדות, ניסויים שונים בהעמסת ציוד על חיילים. נתוני מחקרים אלו חסויים מסיבות מבצעיות[8]. ככל שידוע לי, כל איסוף נתונים מסודר על פגיעות הנגרמות מנשיאת משאות כבדים. למעט המחקרים המוזכרים בפרק זה, לא מצאתי שום מחקר רלוונטי שנערך בצה"ל בכל שנות קיומו.
 
חומר מחקרי רב ניתן למצוא בעבודות המחקר של "U.S. ARMY Medical Research and Materiel Command" כגון : Everett Harman, Peter Frykman, "Physiological, biomechanical, and maximal performance comparisons of soldiers carrying loads using U.S. Marine corps Modular lightweight load-carrying equipment (MOLLE), and U.S. Army modular load system (MLS) prototypes", U.S. ARMY Research Institute of Environmental Medicine, February 1999.
מפקדת המרינס אחראית למספר רב של מחקרים יסודיים בתחום. מחקר "Combat Load Report"[9] , בדק מהו משקל חייל מרינס ומהו המשקל אותו צריך לשאת חייל זה באופן אופטימאלי.
 
תחום מקביל, הוא אופן נשיאת משקל ע"י ילדים ובני נוער. בתחום זה נעשו מחקרים רבים אשר ממחישים את הקשר הישיר בין משקל המנשא לנזקים בריאותיים.[10]
 
א.5. ידע לא ממוסד.
כמות רבה של ידע לא ממוסד קיימת אצל העוסקים בתחום, האמל"חיסטים ביחידות צהל השונות.
גופי הפיתוח ביחט"ל, וכמובן אצל היצרנים האזרחיים. מפתיע לגלות שלא קיים בצה"ל בשום מקום מרכז ידע אחד הכולל ריכוז הידע בתחום. עם זאת נעזרתי רבות בפורומים מקצועיים ברשת, פורומים של בריאות למיניהם, ופורומים בנושאי צבא בארץ ובחו"ל. ראוי לציון במיוחד פורום "צבא וביטחון" באתר "פרש".

 
א.6. מתודולוגיה
עבודה זו הוכנה במסגרת לימודי תואר שני במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. בשל כך עבודה זו הוכנה מנקודת המבט של מעצב. נקודת מבט זו מחייבת התבוננות רחבה במכלול הנושאים העוטף את תחום המחקר: תורות לחימה, לוגיסטיקה צבאית, טכנולוגיה, ניהול תכניות פיתוח, פסיכולוגיה, רפואה (בעיקר פיזיולוגיה, אורטופדיה וביו מכאניקה), אורגונומטריה, משפטים ועוד נושאים רבים אחרים. אני מאמין שצורת מחקר שכזו היא הדרך הנכונה למציאת דרכי טיפול מערכתיים בבעיה.
 
             א.6.א. הנחות יסוד
הפרויקט מבוצע מתוך כוונה לאתר את הגורמים לפגיעות בחיילים כתוצאה מנשיאת משא כבד. הנחת היסוד הראשונה מתייחסת לחיפוש פתרונות מדף, הניתנים ליישום באופן מיידי, או ע"י פיתוח מהיר. אין כוונה להציע פתרונות הנסמכים על טכנולוגיות שאינן בשלות, ואין דרך ליישמן בשנים הקרובות. הפרויקט הוא ביסודו פרויקט מחקרי. 
 
מתארי לחימה שעבודה זו תתייחס אליהם יהיו: לחימה בשטח עירוני בעימו"ג וכיבוש יעד חשוף במסגרת לחימה כוללת. העבודה בדקה בעיקר את ה"פלוגות המיוחדות" של חטיבות החי"ר הסדירות, בעיקר בפלוגות הסיור, וזאת מתוך הניתוח שקיים תהליך התמקצעות, בו מבצעות היום היחידות ה"רגילות" משימות שהיו בעבר נחלתם של היחידות המיוחדות. לדעתי תהליך זה ימשיך.
 
             א.6.ב.   שלבי המחקר
הפרויקט החל מתוך רצון שלי לתכנן מערכת נשיאה מיטבית. רציתי לרכז את הידע והניסיון שצברתי בעבודתי בעבר ולהשתמש בהם באופן נכון. נראה לי מתאים לבצע זאת במסגרת לימודית באקדמיה לעיצוב. עבודת המחקר החלה בסקר מלא של כל מערכות הנשיאה הצבאיות החשובות (והחשובות פחות) בעולם. הפתיע אותי הפער הקיים בין הדרישות הפיזיולוגיות שהכרתי, לבין התוצאה בשטח. לא הצלחתי למצוא ולו גם מערכת אחת בעולם, שאוכל להגדיר כ"מערכת מיטבית". בשל כך התחלתי לבחון את כל סביבת החייל. בדקתי את ההיסטוריה של העימותים המזוינים. בחנתי את המגמות הפוליטיות, חברתיות, כלכליות, גיאוגרפיות והטכנולוגיות בעולם. ניסיתי לראות כיצד ישפיעו על שדה הקרב העתידי ועל משימות החייל הרגלי, ומתוך נתונים אלו ניסיתי לגבש מושג על אסטרטגיות ותורות הלחימה שבהם ישתמשו.
 
בשלב הבא בדקתי את המשקל בפועל שנושא החייל במתארים שונים. ריכזתי חומר מהעולם, בעיקר מהצבא האמריקאי. לאחר שלא מצאתי מחקרים של צה"ל, יצאתי לשטח  ליחידות החי"ר וגיבשתי, בשיתוף עם המפקדים, רשימות של הציוד. שקלתי את הציוד וקבלתי מושג על המשקל שסוחב החייל בצה"ל. נתונים אלו עמדו בסתירה להצהרות של מפקדים בכירים במערכת.
 
עד מהרה הבנתי שהבעיה, ביסודה, אינה איך החייל סוחב את הציוד, אלא מדוע בכלל הוא צריך לסחוב אותו. מסקנת בדיקותיי הראו שבעיית המשקל העיקרית נגרמת עקב כשלים מערכתיים של הצבא. במסגרת המחקר, ניסיתי לבחון את כל החלופות האפשריות להספקה לוגיסטית לחייל בפעילות מבצעית (נספח ג'), וכן בדקתי מוצרים קיימים, מוצרים בפיתוח וטכנולוגיות עתידיות.
 
הבנתי שהפער בין המשקל שהחייל נושא בפועל, לבין המשקל הרצוי הוא גבוה מאוד. לפיכך, אף אם יפחיתו באופן משמעותי מהמשקל שנושא החיל, עדין יישארו על כתפיו ק"ג לא מבוטלים. לכן בדקתי את ההיבטים הרפואיים השונים הקשורים בנשיאת מסע על הגוף: את נושאי האורטופדיה, פיזיולוגיה, ביומכניקה ומצבי לחץ פסיכולוגיים. לאחר שלא מצאתי מחקרים העוסקים בהעברת משקל לאגן, ביצעתי ניסוי לאימות השערתי. בדקתי כיצד נושאים משאות בעולם וכיצד בנוי השוק האזרחי של מערכות הנשיאה. במקביל, בחנתי נושאים עיצוביים כתדמית, אורגונומטריה, חומרים וטכנולוגיות. בדקתי גם כיצד "מפתחים מוצר" בארץ ובחו"ל.
בשלב זה כבר היה לי ברור מהממצאים שאספתי שקיים כשל מערכתי של מערכת הביטחון על כל גורמיה: מפקדים, אנשי פיתוח ורפואה. ניסיתי לבחון האם קיימים מקרים דומים של הזנחה ארגונית בצה"ל ומצאתי לא מעט כאלה: כך התנהלות הצבא בכל הקשור לצלילות חיילי השייטת בקישון כפי שהדבר משתקף במסקנות דו"ח ועדת החקירה בנידון, דומה לדעתי אף בהקשר לנשיאת ציוד באופן מזיק ונראה שכלום לא השתנה.
 
המחקר מסתיים בשורת המלצות בכל התחומים. איני מתיימר להיות יועץ ארגוני ואף איני מכיר את המערכת הארגונית הצבאית די הצורך על מנת להגיש מפרט לביצוע המלצות אלו. אולם אני מאמין שהכיוון המוצג במסגרת מסקנות מחקר זה עשוי לשנות באופן מהותי את המצב. שינוי גישה בצה"ל ימנע נזקים עתידיים לחייליו ויגדיל את היכולת המבצעית של הלוחמים. הוא יחסוך כספים רבים למדינת ישראל ומעל לכל יביא לכך שהצבא ומפקדיו יעשו כל שבאפשרותם על מנת לשמור על בריאותם של נערים צעירים וחדורי מוטיבציה כמתחייב מעקרונותיו המוסריים, תוך שמירה על תפקודם המבצעי כלוחמים.
 
              א.6.ג.    מתודות
 ראשית בוצע מחקר עיוני תוך בדיקת הספרות הרלוונטית בנושא, תוך ניסיון לרכז את מרב החומר הזמין מהמקורות הבאים: ספרים, מאמרים, מחקרים וכתבי עת, חומר טכני והנחיות מקצועיות (חומר צבאי), דוחות ניסוי, אתרי אינטרנט, חומר פרסומי של יצרנים ופורומים צבאיים מקצועיים.
 
כן בוצעו מפגשים עם גורמים שונים בתחום לצורך ראיונות עומק: אנשי צבא, אנשי מו"פ בצבא במערכת הביטחון ובמפעלים אזרחיים, יצרנים צבאיים ("אמל"חיסטים"), גורמים רפואיים אזרחיים ובחר"פ  וחברות תעשיה אזרחיות.
 
             א.6.ד. מחקר ובדיקות שטח
אחת משאלות החקר בדקה את משקלו של החייל ה"ממוצע" כולל הציוד שהוא נושא. לא הצלחתי למצוא בשום מקום במערכת הצבאית, מחקר שעסק בכך. יתר על כן, בשיחות שערכתי עם קצינים בכירים בצה"ל, כאשר הצגתי בפניהם שאלה זו, הם ענו כי החיילים סוחבים יותר מידי. כשבקשתי מהם לציין מהו משקל זה, ציינו רובם רמות משקל נמוכות משמעותית מהתוצאות שנמדדו.
 
יש להדגיש, כי כל הנתונים המובאים במחקר זה לגבי משקלי הציוד, אינם תוצאה של מחקר מדעי מקיף ויסודי, אלא של בדיקות מדגמיות בלבד. אני מצפה מגוף כצה"ל לעודד מחקרים שכאלה ולדאוג להפצת תוצאותיהם במערכת.

איור 23  שקילת פרטי ציוד באפסנאות סיירת צנחנים 
 
              א.6.ה.  ניסויים
במסגרת עבודה זו בחנתי היבטים רבים של הנושא. אחת השיטות לבחינת בעיות הייתה ביצוע "מיני ניסוי". ניסוי שכזה בחן את השפעת נקודת העמסת המשקל על המאמץ הנדרש לביצוע פעילות. הניסוי הראה קשר ישיר בין העברת העומס לכתפיים מבחינת נוחות וצריכת אנרגיה וזאת לעומת העברת העומס באמצעות חגורת אגן. את הניסוי במלואו ניתן למצוא בנספח ה'.
 

[1] קונטרסים למקרא ועיון- הוצאת מערכות , ND

[2] מחקרו של יגיל הנקין: "מלחמת צ'צ'ניה 1994-1996 (שם זמני)", תל-אביב: מערכות, 2006 (טרם יצא לאור), שופך אור על היבטים בלחימה מודרנית  שאיננו חשופים אליהם בד"כ. מאמרים נוספים בנושאים מגוונים מצאתי בחוברות "מחץ- מידע חי"ר צנחנים" של מז"י.

[3] משהב"ט-מנה"ר-מחלק 3-עור חגור וכיסויים, וצה"ל-מקחת"ר-ענף טקסטיל ועור-מדור מיגון, עוד על פרויקט מנשאפוד, ראה נספח: העברת עומסים.

[4] מידע נוסף בתחום הלבוש וציוד הטיולים נמצא בספרו של אמיר ויינשטיין: "הכול  על הגב".

[5] http://www.fresh.co.il/vBulletin/forumdisplay.php?f=20

[6] מו"פ-מחת"ש-משהב"ט

[7] "איך צמצמו את שברי המאמץ של לוחמות מג"ב?", http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3342294,00.htm l

[8] נמסר למחבר ע"י פרופ. נרוביים, מחלקה אורטופדית תל השןמר.

[9] LCDR Demetri Economos USA, "Combat Load Report", Marine Corps Combat Development Command, 2003

[10] לדוגמה: G. Sheir-Neiss, Ph.D. , R. Kruse, D.O., T. Rahman, Ph.D. , L. Jacobson, Sc.D. , J. Pelli, M.S., " Backpack Use as a Risk Factor in Children's Back Pain", A.I. duPont Hospital, Wilmington, DE, 2Johns Hopkins University, Baltimore, MD, USA


 
 
היוצרים 1,  פינת המסגר א.ת. צפוני לוד,  71000  טל: 08-9155441                                                                                       
מה-טוב פתרונות המחשה בע"מ
 
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר  |  מפת אתר  |  English
אוריון  -  שיווק באינטרנט | בניית אתרים