מפת אתר    |    English
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר
 
 
 
החייל כפלטפורמה: ניתוח הממצאים    מאת: גד מה-טוב
ניתוח ממצאי המחקר לגבי התיחסות מערכת בביטחון לנושאי משקל. המלצות בתחום פיתוח מוצרים הדרכה ועוד.

ניתוח ממצאי המחקר לגבי התיחסות מערכת בביטחון לנושאי משקל. המלצות בתחום פיתוח מוצרים הדרכה ועוד.
 
א.    ניתוח הממצאים

ראשית מוצג כאן פעם נוספת, תרשים הזרימה הממחיש את ריכוז הממצאים המרכיבים את המצב הקיים היום בצה"ל:


תרשים זרימה 12: תיאור המצב הקיים
 
א.1.  שכיחות הבעיה

עיקרה של עבודה זו הינם הנזקים הבריאותיים הנגרמים ללוחמי החי"ר כתוצאה מנשיאת משקל רב. השאלה הנשאלת היא, האם מדובר בתופעה רחבה, הכוללת מספר רב של נפגעים, או שמה אנו עוסקים בתופעה שולית, שלכל היותר כוללת מספר בודד של מקרים. על שאלה זו לא ניתן לענות כיום באופן אמין. כפי שצוין בעבודה זו מספר פעמים, צה"ל לא ביצע כל מחקר מסודר לבדיקת התופעה[1]. גם אם בוצע מחקר שכזה, בשל פחד מתביעות משפטיות  נשמרים תוצאותיו בסודיות מוחלטת. כמו כן לא הצלחתי לקבל שום מידע הכולל סטטיסטיקות של נפגעים אורטופדיים במהלך השרות. יש לציין כי גם אם יתקבלו נתונים אלו, לא יהיה בהם ממש. המייחד את הנזקים הנגרמים ממשקל כבד, הוא הופעתם שנים רבות לאחר האירוע. חיילים קרביים יחושו בבעיות זמן רב לאחר שחרורם וברב המקרים לא יקשרו בין הנזק הבריאותי ממנו הם סובלים לפעילותם בצבא.

אחד המדדים ה"בלתי מדעיים" לבדיקת היקף התופעה הוא מחקר אישי. כותב מחקר זה מזמין את הקורא לשאול בסביבתו הקרובה, חיילים ששרתו בעבר ביחידות חי"ר אם נשארו להם פגיעות גופניות. אני בטוח שהתשובות שיקבל יענו על שאלת שכיחות הבעיה טוב מכל.
 
א.2. תפקוד החייל תחת עומס
 
"אין איש היכול לומר בבטחה כי רבים האנשים אשר מתו במישרין מאש האויב מאלו שמתו בגלל עומס  מטען אשר הפכם קורבנות נוחים למי הים. אך שעה שסיימתי את תפקידי עם הנשארים- החיים מאנשי הפלוגות אשר עלו בחוף עם גל המסתערים הראשון, הרי קשה היה להימלט מן הרושם כי המשקל והמים- במישרין או בעקיפין, הם שהיו הגורם לרוב אבדותינו על החוף."
קולונל ס.א.ל. מרשל, כוח הנחיתה בחוף אומהה[2]
 
מהו סוג ההכרעות במלחמה? – האם עוצם המשקל – או קלות התנועה? נפוליון בשעתו קבע את הנוסחה לעצמת המחץ של צבא תוקף: "המאסה, כשהיא מוכפלת בתנופה". ב"מאסה" התכוון נפוליון למימד הכוח התוקף, לעצמתו המספרית, שכלול בה כמובן, גם ערכו הלוחם של הציוד, והחימוש. אך מה יקרה לאותה נוסחה קלאסית ומקודשת, שעה שחלק מהציוד אינו עוד בגדר ערך ללוחם- כלומר, אינו נוסף עוד לכוח המחץ של ה,מאסה", ומתחיל להיות תוספת משקל "מתה" הגורעת מן הניידות – היינו מגורם התנופה.[3]
 
תפקוד החיל בקרב, מושפע מגורמים רבים: כושרו הגופני, מוטיבציה, הכשרה, איכות הציוד ועוד .  פלטפורמת הלחימה של החייל הרגלי היא גופו. כל גורם המשפיע על תפקוד הגוף ישפיע באופן ישיר על כשירות "מכונת הלחימה" הרגלית. מכל הגורמים המשפיעים לא ניתן להמעיט בחשיבות המשקל אותו נושא החייל. למשקל השפעה מכרעת על יכולת החייל למלא את משימתו. אין ספק שהאימונים אותם עוברים החיילים כשהם עמוסים לעייפה, אינם מכינים אותם לקרב האמיתי.[4] מחלקת חיילים יכולה לנוע עם משקל כבד מאוד, במסעות ואימונים ו"לבצע את המשימה", אולם כאשר נכנסים הגורמים הפסיכולוגיים של הלחץ בקרב האמיתי, חיילים העמוסים במשקל עד קצה גבול יכולתם, עלולים לקרוס ולהישבר. המרשל צ'וייקוב, מפקד הגנת סטלינגרד, הדגיש לא פעם בספר שכתב על המערכה את חשיבות הלחימה הקלה. גם ס.א.ל מרשל נותן דוגמאות  של חיילי הברית במלחמת העולם השנייה כשבנחיתה בנורמנדי קרסו מעיפות, מעומס המשקל ולא יכלו להתקדם את כמות המטרים הבודדים בחוץ לעבר מחסה.
 
מחקרים רבים[5] שעסקו בנושא ההשפעות הפיזיות של העמסת יתר, סובלים כולם מבעיה אחת: הם התעלמו מהעובדה כי ההתמוטטות הפיזית קשורה קשר ישיר לערעור כוחותיו הנפשיים של החייל. עובדה זו היא החשובה מכל מבחינה אופרטיבית. חייל עייף מאבד את כושרו להלחם. יש להבין כי מטען שהחייל נושא בזמן אימון מפרך, אינו יכול לשמש כקנה מידה למטען שחייל יכול לשאת תחת אש. ברגע שמתחיל הקרב, ניצב לפנינו אדם שונה לחלוטין.
 
א.3. משמעות משפטית

במקרה של לוחמי השייטת בקישון, בדקה ועדת החקירה את התנהלות הצבא בעניין. למרות שפסיקתה הייתה לטובת מערכת ביטחון, הרי שמסקנותיה על אופן התנהלות המערכת מעוררות שאלות רבות שלא זכו לתשובה עד היום. בניתוח המשפטי של מסקנות הועדה[6], נמצא כי לא  מדובר רק בסיטואציה הנוגעת לאחריות המדינה בגין נזקים שנגרמו לפרטים שפעלו בשירותה, אלא בממד חומרה נוסף של האחריות המוסרית של המדינה לנזק שנגרם לצוללנים ולאופי המעוול של פעילותה. מעדויות שהובאו לפני הוועדה עלה כי אינדיקציות לסכנה בצלילה בקישון היו מצויות בידי המדינה אבל היא לא נקטה שום פעולה מונעת או אחרת. אגב הבאת טעמים להימנעותה של הוועדה ממסקנות אישיות, כתבה הוועדה:
"הפסיפס של גורמים שהיו קשורים בצורה או במידה זו או אחרת עם הנעשה בקישון הוא כה נרחב, ומספר השנים אשר במהלכן נמשכו התופעות אשר אותן שללנו הוא כה ארוך, עד שההתייחסות לאחריותו האישית של אדם זה או אחר הופכת לבלתי מעשית ולבלתי רלבנטית. אנו עומדים מול תופעה כללית של מחסום מחשבתי בהבנת המצב לכל אורך הקו, והיעדר הערכה של הסיכונים שנתהוו ושחייבו התערבות פעילה, להבדיל מהמשך השגרה[7]. בנסיבות כאלה אין טעם ואין אפשרות לפיצולה של האחריות בקטע תקופתי זה או אחר לשם ניסיון לתרגמה למימדים אישיים-פרטניים. הרי מדובר בעשרות אנשים מתחלפים שהיו נוגעים בדבר במהלך עשרות בשנים"[8].
בהשלכה של אמירות אלו על נושא עבודה זו, ניתן להבחין בדפוס חוזר של "מחסום מחשבתי בהבנת המצב.
המצב המשפטי של חייל הנפגע מהעמסת משקל, אינו פשוט כלל. בעייתו העיקרית תהייה להוכיח קשר ישיר בין שירותו הצבאי לבין הבעיה הרפואית. זוהי בעיה כמעט בלתי פתירה שכן בהקשר של בעיות אורטופדיות. הבעיה מחמירה גם בשל אופי הפגיעות האורטופדיות שמופיעות לעיתים שנים אחרי השחרור. כמו כן העמסת משקל אינה (במקרים רבים), הסיבה היחידה לפגיעה. אולם במקרים של עומסים כבדים עלולה להחמיר בעיות אורטופדיות "רדומות" מהן סובל החייל.[9]
 
א.4. ניתוח ממצאי העבודה
       א.4.א.      ניתוח נושאי צבא
חיילי החי"ר נדרשים לביצוע משימות מורכבות ואיכותיות יותר ויותר כחלק מהמלחמה הא-סימטרית.
כל תכניות המודרניזציה של חיילי החי"ר (תכניות "החייל העתידי" למינן) רק יוסיפו משקל על החייל ולא יקלו עליו אפילו בגרם אחד. צה"ל משקיע מיליוני שקלים שאין לו, בפיתוח פרטי ציוד שכבר היום ברור שחילים לא יוכלו לשאת.
 
      א.4.ב.     ניתוח נושאי לוגיסטיקה
      בחלק ממתארי הלחימה, ובייחוד במתארים עירוניים, לא קיימת כיום, חלופה זמינה לנשיאת כל הציוד על גב החייל. לכן, יש לקדם מספר חלופות הובלה לציוד החי"ר. חלופות אלו אמורות להיות זמינות לחיילים ע"פ מתארי המשימה.
 
בנספח ג' : שיטת ניוד לוגיסטיקה, פורטו החלופות האפשריות לניוד הלוגיסטיקה של חייל החי"ר. הטבלה להלן מפרטת חלופות אלו בתוספת ציון לגבי יתרונה היחסי של השיטה. מובן שהערכה זו, הינה סובייקטיבית לחלוטין ומבוססת על דעת המחבר בלבד.
ציון 1 (הרע ביותר) 5 הטוב ביותר.
 
טבלה 6: הערכת יתרונות של שיטות הניוד השונות.

 כאמור, "ציונים" אלו הינם בגדר הערכה סובייקטיבית בלבד. שינויים משמעותיים בכדאיות של כל שיטת הובלה יגרמו ע"י סוג המשימה, המרחקים, וסוג הקרקע האויב ומאפיינים רבים נוספים. לצורך התייחסות נלקחה בטבלה זו משימת לחימה בשטח בנוי במסגרת עימו"ג. (ראה פרופיל משימה).
 
טבלה 7: ריכוז גראפי של החלופות הלוגיסטיות להובלת ציוד.
 
גם כשיופיעו אמצעי נשיאה יעילים לכוחות לוחמים כגון ה – MULE, או דומיו עדין ישא עליו הלוחם את ציוד הלחימה. הכנסת טכנולוגיה היברידית, ומעבר למנועים חשמליים, מקטינה באופן ניכר את החתימה האקוסטית של הכלי. כמו כן מאפשרת טכנולוגיה זו חופש כמעט מוחלט בעיצוב פלטפורמות ממונעות. יש לצפות פיתוח של פלטפורמות בעלות עבירות גבוהה, בשלב הראשון, פלטפורמות בעלות מיסעה גלגלית או זחלית ובעתיד כלים הנעים על מפרקים דמויי רגליים. פרויקט השלד החיצוני הינו, לדעתי, כיוון הפיתוח הנכון ביותר ללוחמי החי"ר. למרות הפערים הטכנולוגיים \ פיזיולוגים \ תפקודיים הגדולים שעדין יש לפתור.
יש לדאוג לשימוש בכל אמצעי הניוד הקיימים למשימה העיקרית. הציוד חיוני יינשא ע"ג החייל. שאר הציוד "ידחף" לו ע"י מתארי הלחימה והשטח. יש לבחון את הנושא של הגדלת השרידות ע"י מיגון יחידתי, כלומר מספר יחידות נפרדות ע"ג פלטפורמות ניידות הנותנות מענה לכל הכוח הנמצא במסגרת.
 
אחד הנושאים החשובים ביותר היכול להפחית את המשקל הנישא על גבי החייל, הוא אמון החיילים במערכת הלוגיסטית. יש לתכנן את ההספקה הלוגיסטית בפקודת המבצע. הרמה הממונה חייבת לתת לדרישות אלו את העדיפות הגבוהה ביותר. ההספקה צריכה להגיע ע"פ התכנון, "הספקת חרום" חייבת להיות חריגה ולא מצב שגרתי. לדוגמה, כוח שנערך להגנה יקבל את כל ציוד המיון וההתבצרות מיד בהגיעו ללא צורך להמתין. לאמן את החיילים לא לסמוך על הלוגיסטיקה משמעותה מתן הכשר לכוחות הלוגיסטיים לתפקד בחסר.
 
      א.5. סכמות  גראפיות
בסעיפים הבאים, אמחיש כמה היבטים הישימים לתהליכי התכנון של מערכות  נשיאה באופן גראפי.
 
נוחות נשיאה
האזור הנוח ביותר לנשיאת משקל הוא על הגב. נוח גם לשאת משקל על הכתפיים, עם כי עומסים גדולים נוח יותר להעמיס על האגן. העמסה על הרגליים היא הנוחה פחות.
 
הפרעה לתנועה
העמסה על  הגב והבטן תפריע פחות מכל לתנועה. העמסה בצידי הגוף, צוואר ופנים הרגל תגביל תנועה חופשית.

 
אזורים רגישים לפגיעות (שטחי מיגון)
אזורי הגוף הרגישים לפגיעות הם הראש, הצוואר ואזור החזה. פגיעה באזורים אלו תשבית את החייל. מכאן מובן שאלו האזורים הדורשים מיגון טוב. השוואה בין סכמה זו לסכמות האחרות מדגישה את הדילמות בקביעת האזורים בגוף שימוגנו בלי לפגוע ביכולת החייל לפקד. 
 
 
נגישות
זהו התחום החשוב ביותר בתכנון המערכת. החייל במהלך תפקידיו השונים, נדרש לציוד רב ומגוון. חלק מהציוד, כגון מחסניות או רימוני רסס יידרש באופן מיידי תחת לחץ. פרטי ציוד אחרים אינם חייבים להיות זמינים כל כך, למשל מזון, בגדים להחלפה או ציוד לראיית לילה. על המתכנן להכיר היטב את כל הציוד שהחייל אמור לשאת, את סדרי העדיפות של הפרטים ומעל לכל את האזורים על הגוף ודרגת הנגישות של כל אזור.
 
 
      א.6.   ניתוח נושאי תכנון (פיתוח מוצרים) מערכות נשיאה על הגוף
כל תכנון ועיצוב מוצר של מערכת נשיאה מציב בפני אנשי התכנון והפיתוח, מערכת של דילמות. החלטות רבות שיתקבלו על מנת לפתור בעיה אחת, ייצרו בעיות אחרות. כל תהליך תכנון הינו רצף של החלטות ופשרות. הטבלה הבאה מראה חלק מדילמות אלו:
 

הפרעה להעברת משקל של שכבה ד.

%2

 
 
היוצרים 1,  פינת המסגר א.ת. צפוני לוד,  71000  טל: 08-9155441                                                                                       
מה-טוב פתרונות המחשה בע"מ
 
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר  |  מפת אתר  |  English
אוריון  -  שיווק באינטרנט | בניית אתרים