מפת אתר    |    English
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר
 
 
 
החייל כפלטפורמה: רקע רפואי ופיזיאולוגי    מאת: גד מה-טוב
תיאור העקרונות הרפואיים והפיזיאולוגים המשפיעים על תפקוד החייל ועל הנזקים הרפואיים שיגרמו לחייל כתוצעה מנשיאת משאות.
 

א.        רקע רפואי פיזיולוגי

להורדת המאמר: לחץ כאן


א.1. מבוא

"כולנו ידענו כי אנו עמוסים במטען כבד מדי. המטען ממש הכריע אותנו ומשך אותנו לארץ, שעה שצריכים היינו לזנק קדימה. אחדים מאיתנו נפגעו בגלל המטען הכבד עוד לפני שיצאנו..."
טוראי ראשון, הוגו דה סנטיס, נורמנדי.[1]

 
בפרק הקודם עסקנו במשימות החייל, ציודו והדרכים המיטביות לנייד ציוד זה. המסקנה הברורה של חלק זה במחקר, היא שלא קיימת כיום חלופה סבירה לנשיאת ציוד שלא על גבי החייל. קיימות מספר חלופות זמינות לחלק ממתארי הלחימה, ובפיתוח נמצאים פתרונות נוספים ברמות בשלות שונות. כל אלו לא ישנו בזמן הקרוב את הצורך של חיילי החי"ר לשאת על גופם משקלים גבוהים.[2]
 
חלק זה בעבודה, יעסוק ראשית בבריאות. כיצד פועל גופינו, כיצד הוא מקבל עומסים שונים ומעל לכל מהם הנזקים האפשריים שנגרמים לגוף עקב כך. פרק זה יעסוק גם, במערכות השונות הנישאות על החייל, ויציע עקרונות לפיתוח נכון של מוצרים אלו. ראשית יש להבין עד כמה פגיע גופינו. כל אדם בכלל וחיילים בפרט, חשופים למצבים רבים העלולים לפגוע בשלמות ובבריאות גופם. כשמדברים עם מפקדים על פגיעות חיילים בלחימה, מיד גולשת השיחה לפצועיי ירי ומטענים. בפועל המצב שונה לחלוטין. בקרבות בעירק ואפגניסטן, איבד הצבא האמריקאי יותר חיילים ממחלות ופציעות שאינן קשורות ללחימה מאשר אבדות מאש האויב. בשלושת השנים הראשונות ללחימה פונו מהאזור 25,803 חיילים. ע"פ דיווחי הפנטגון, קרוב ל- 80% מהם פונו בשל פציעות ומחלות שאינן קשורות ללחימה.[3]
 
משקל רב משפיע באופן ישיר על כמות הפגיעות בחייל. מחקרים רבים מצביעים על קשר זה. מחקר בריטי[4]  התמקד בעומס החוזר מהקרקע במהלך נשיאת ציוד רב. תוצאות מחקר זה הראו קשר ישיר בין המשקל הנישא לכמות הפציעות (ראה גם ו.2.ג).
 
בשיחות עם מפקדים, נאמר לא פעם כי האימון שהצבא מעניק לחיילים, משפר את חוסנם ואת עמידותם בפני פגיעות. חיילים באימון בסיסי מתרגלים לשאת משקלים כבדים יותר. מחקרים סותרים הנחה זו.[5]
 
 למרות שרוב העבודה מתייחסת, באופן טבעי, לחיילים ממין זכר, יש להבין כי הבעיה אצל נשים לוחמות גדולה הרבה יותר. מחקרים שבדקו השתלבות של נשים בפעילות מבצעית[6] העלו מספר בעיות. ראשית, גודל הציוד הגברי, אינו מתאים לנשים. יש לתכנן ציוד נשיאה המתאים לפרופורציות גוף נשי. נשים נמוכות יותר מגברים שוקלות פחות ויש להן פחות מסת שרירים. היכולת אירובית של נשים עומדת בממוצע על 70% מזו של גבר. עם זאת, נשים סובלות מכל הבעיות האורטופדיות של גברים ובנוסף עלולות לסבול מבעיות פוריות בשל מאמצים קשים.
 
א.2. פיזיולוגיה של נשיאת ציוד
             א.2.א. העברת עומסים על הגוף

מהם עומסים ומהי "העברת עומסים"?
 
       
הנדסת הבניין והאדריכלות עוסקות רבות בדרך להעביר את העומסים  המונחים על ו"החבויים" בתוך המבנה, לקרקע. לשם כך נעזר האדריכל בעמודים וקירות תמך. ככל שהעמודים רחבים, יותר- המבנה יציב יותר. במידה והעמוד דק מידי, או בעל פגם נסתר (סדק), המבנה יקרוס.
               
גוף האדם פועל באותה צורה. עומסים המונחים על הגוף, יועברו ע"י ה"קונסטרוקציה" (שלד האדם) לקרקע. עומס הכבד מיכולת השלד להעבירו יגרום לנזקים לשלד ולשרירים. כמו כן, "חולשות מבניות נסתרות" (בעיות אורטופדיות מולדות), יגדילו באופן משמעותי את הסיכונים.

 
גוף האדם "יודע" לקבל עומסים (בצורה מיטבית), בשלוש נקודות בלבד: עצמות האגן (ימין ושמאל) והאגן האחורי (גב תחתון). הניסיון מראה שכאשר המשקל הנישא גדול מ-12 ק"ג, נשיאת משא על הכתפיים בלבד אינה רצויה. ראשית, בשל התחושות הקשות שחש הנושא באזורי המגע עם המנשא ויותר מכך בשל העומסים הגדולים המועברים דרך עמוד השדרה. עומסים אלו עלולים לגרום לנזק מצטבר שיורגש רק לאחר תקופה ארוכה.[7]

             א.2.ב. חלוקת עומסים
בבואנו לבחון את חלוקת העומסים יש להבחין בין שני נושאים. הראשון הוא חלוקה שווה של המשקל בצידי הגוף. גם כשרוב המשקל נמצא מאחור על הגב, יש לאזנו על ידי הסטת חלק מהמשקל לחלק הקדמי של הגוף. זהו המצב שבו לציוד הצבאי יש יתרון, מיקום ציוד הלחימה בחלק הקדמי של האפוד (מחסניות, רימונים, קשר) מאזן את משקל הגב ומשפר את ההרגשה. הנושא השני, הינו אופן העמסת המשקל על הגוף. העמסה לא נכונה של המשקל (בעיקר על הכתפיים), גורמת לצריכת אנרגיה גבוהה יותר, ולתפקוד לקוי של החייל. בניסוי שנערך במסגרת מחקר זה נבדק הקשר בין מיקום העמסת המשקל לצריכת האנרגיה. התוצאות הראו קשר ישיר בין גורמים אלו. לניסוי המלא ראה נספח ה'.
 
 
העמסה לא נכונה תגרום גם לפגיעות רפואיות כפי שיפורט בסעיף הבא. הגרף הבא מדגים את חלוקת משקל הציוד הנישא ע"י לוחם ישראלי, תוך חלוקה לעומס העובר דרך עמוד השדרה:[9]
 
נעשו ניסיונות רבים לחלק באופן שונה משקלים על הגוף. מחקר שנערך באוניברסיטת אוקלהומה[10] בשנת 2005, בדק האם שימוש במקלות הליכה מפחית את הלחץ והעומם על הגוף. תוצאות המחקר שללו הנחה זו באופן גורף. קיים חומר רב הקושר בין העברת עומסים דרך עמוד השדרה, לפגיעות גופניות.
 
MAJ. Joseph J. Knapik "Soldier Load Carriage: Historical, Physiological,     Biomechanical, and Medical Aspects" Military Medicine, 169,2004 ,p. 45-53  הינו מחקר, בו נבדקו ההשפעות של נשיאת מסע על הוצאת האנרגיה של סוחב המשקל. כמו כן נבדק במחקר זה השפעת מיקום העמסה על צריכת האנרגיה, וכן השפעת תוואי הקרקע על האנרגיה הנצרכת. המסקנה במחקר זה הינה חד משמעית: העמסת המשקל על האגן חוסכת באופן משמעותי בצריכת האנרגיה של נושא המשקל. כמו כן גוברת יעילותו בשל הנוחות הטובה יותר.
 
בניסוי שנעשה במסגרת מחקר זה, נבדק האם מיקום ההעמסה על הגוף משנה את צריכת האנרגיה של נושא הציוד ומובן שגם משפיע על תפקודו. תוצאות הניסוי הוכיחו חד משמעית שנבדק הנושא משקל על הכתף, צורך יותר אנרגיה לביצוע משימה מוגדרת מנבדק שהמשקל נשען על האגן. כמו כן התלוננו הנבדקים הנושאים את המשקל על כתפיהם, על  הפרעות וחוסר נוחות במידה רבה יותר מאלו שנשאו את הציוד בסיוע חגורת אגן. המחקר המלא נמצא בנספח ה' : ניסוי מיקום השפעת העומס.
 

תכנון מערכת נשיאה צבאית העונה על עקרונות העברת עומסים נכונה, מציבה בפנינו מספר דילמות:
·        כל אובייקט שנוסיף ע"מ להקל על העומס- יוסיף משקל.
·        כל אלמנט נוסף - ירחיק את מרכז הכובד מהגב.
·        כל אלמנט נוסף -  יסבך ויסרבל את המערכת.
·        ככל שהמערכת מתוחכמת יותר היא דורשת הכשרה והדרכה רבה יותר.
·        כיצד ממגנים את צידי החייל ?
·        מחבר אחורי יוצר בעיות בישיבה ברק"מ.
·        מערכת מורכבת מגבירה את בעיות נידוף הזיעה.
·        יש להשאיר חופש לתנועת השכמות.
·        יש לאפשר חופש תנועה בין השכמות לאגן.
 
              א.2.ג.  בעיות רפואיות ונשיאת משקל
בשנות העשרים של המאה הקודמת, חקרה "הועדה המייעצת להיגיינה" של הצבא הבריטי, כיצד היו עמוסים חיילים בכל הזמנים. מסקנותיה פורסמו בחוברת בשם "המטען אשר נושאו החייל". ועדה זו קבעה באופן מדעי, לראשונה את הקשר הישיר בין המטען הנישא והמספר הרב של מחלות לב, כאבי כליה, קשיים במערכת העיכול והנשימה, ולחץ דם גבוה בין ותיקי קרבות מלחמת העולם הראשונה.
 
נשיאת משקל כבד על הגוף פוגעת בבריאות. מחקרים מראים את הקשר הישיר בין כמות המשקל הנישאת, לכמות הפגיעות הבריאותיות[11]. להלן כמה דוגמאות של המחקרים הרבים הקיימים בנושא (רשימה מפורטת יותר מופיעה ברשימת המקורות):
·        מחקר שנערך על ידי דר' שמואל היינמן ממחלקת הרפואה במשטרה ובמג"ב, בדק שתי פלוגות של חיילות שעברו טירונות בת 4 חודשים במג"ב. הקבוצה הראשונה נשאה ציוד סטנדרטי במשקל של 12.5 ק"ג, כמעט רבע ממשקלן הממוצע של הבנות, והקבוצה השנייה נשאה נשק מקוצר ווסט מותאם במשקל של 9.4 ק"ג. מתוצאות המחקר עולה שאצל 15.5 אחוז מהבנות בקבוצה שנשאה משקל כבד יותר אותרו בבדיקה שברי מאמץ, בהשוואה ל-4.7 אחוז מהבנות בקבוצה האחרת. לוחמת בקבוצה שנשאה משקל כבד סבלה בממוצע מ- 0.45 שברי מאמץ, בהשוואה ל-0.27 שברים ללוחמת בקבוצה השנייה. שברי מאמץ שנחשבים מסוכנים יותר, כמו שברים בעצמות ארוכות או בשורש כף הרגל נמצאו בשיעור של 0.34 לכל לוחמת בקבוצה שנשאה משקל כבד לעומת 0.2 ללוחמת בקבוצה שנשאה פחות משקל. הפחתת העומס גם חסכה בימי מחלה במהלך הטירונות. בעוד שכל לוחמת שנשאה משקל כבד בילתה 2.2 ימים בממוצע במנוחה בשל שברי המאמץ. לוחמת שנשאה משקל קל יותר בילתה בממוצע יום אחד במנוחה בשל שברים. בנוסף התגלה ששברי המאמץ הופיעו בין החודש הראשון לשני במהלך הטירונות אצל הבנות שנשאו משקל כבד. בקבוצה שנשאה נשק מקוצר הופיעו שברי המאמץ. לדברי החוקר, ד"ר שמואל היינמן "ציוד קל יותר וקרוב יותר למרכז הגוף יכול להקטין את מספר שברי המאמץ". הוא ציין כי משמר הגבול אימץ את המסקנות והפחית את המשקל שנושאות הלוחמות בשתי פלוגות חדשות שגויסו ונמצאות כעת בטירונות. החוקרים ממשיכים לאסוף נתונים אודות שברי המאמץ.[12]
·        מכון המחקר של צבא ארה"ב (Army Natick Soldier Center MA) ערך ניסוי שבו במהלך מסע  של 161 ק"מ נשאו 218 חיילים משקל של 47 ק"ג. מעבר לבעיית יבלות (48%), סבלו 18% מהחיילים מכאבי רגליים קשים. 36% סבלו מבעיות בגב תחתון, ו- 8% לא השלימו את המסע בשל פציעות. מסקנת המחקר: נשיאת משקל גורמת לפגיעות רבות.[13]
·        במחקר נוסף[14], העמיסו על חיילים משקלים שונים בין 34 ל-61 ק"ג. לאחר צעדה של 20 ק"מ, היו רוב מוחלט של הפגיעות בחיילים שנשאו את המשקל הכבד ביותר.
·        בניסוי אחר, נערכה בדיקה לאחר מסע של 335 חיילים, לאורך 20 ק"מ עם 46 ק"ג משקל. 24% מהחיילים סבלו מבעיות בגב התחתון. [15]
·        הצבא בדרום אפריקה בדק את ההשפעה שיש לנשיאת ציוד במהירויות שונות ובמשקלי ציוד שונים על 30 חיילים.[16] תוצאות המחקר מצביעות על ירידה חדה בתפקוד, במהירויות, בעומסים כבדים. במצב זה היו כמות הפגיעות הגבוהה ביותר. כמו כן, ירדה יכולת החיילים לתפקד בתנאי לחימה.
·        מחקר של הצבא הגרמני בסוף המאה ה- 19[17]  הראה כי נשיאת ציוד של למעלה מ-30 ק"ג, גרמו לחיילים לדיכאון בולט. יתר על כן, כל אימון שערכו החיילים בתרגול משאות כבדים, לא שינו תוצאה זו. מכאן הוסקה המסקנה כי אין אפשרות להרגיל חיילים לצעוד עם מסעות כבדים גם לאחר אימונים רבים. מסקנה זו גם מפריכה את הדעה המקובלת כי מטען של 30 ק"ג הינו משא סביר לחייל. מן התגליות הללו הסיק המכון כי משא בן 20-22 ק"ג הינו גבול המטען המכסימאלי, בתנאי המאמץ והעיפות של שדה הקרב.
 
 
בשלב זה ברצוני לצטט את פרופ. נרוביים, מהמחלקה האורטופדית בתל השומר, שטען בפני בפגישתנו, שבתחום העוסק בנזקים הנגרמים מנשיאת משקל, קיימים מיתוסים רבים ואין אנו יודעים עדין לקבוע, באופן מדעי, קשר ברור בין ההעמסה לנזק. הנזקים אינם נגרמים רק מהמשקל, נזק נוצר גם מגורמים רבים אחרים כגון מרחק מרכז הכובד של המטען (יצירת מומנטים), אופן התנועה של נושא הציוד ועוד. גורם נוסף המשפיע על הסתברות החייל לסבול מפגיעה אורטופדית הוא השיוך היחידתי .  שעור הפגיעות האורתופדיות עולה ביחס ישר ל"אטרקטיביות" היחידה. ביחידות מובחרות, בהם חיילים הם מתנדבים, שיעור הנפגעים גבוה בהרבה מאשר ביחידות חי"ר רגילות. מוטיבציה גבוהה משפיעה כנראה בגלל הנכונות להמשיך במאמץ למרות כאבים שמקורם בשברי מאמץ מתהווים.[18]


בעיות בריאות אלו ניתן לחלק לכמה קבוצות:
1.     פגיעות בכף הרגל

במהלך ריצה או הליכה, אנו סופגים מהקרקע בכל צעד "כוח דחיסה נגדית " שעוצמתו פי 5-2 ממשקל גופנו. כוח הדחיסה (Impact) הוא, למעשה, כוח התגובה מהקרקע להנחתת הרגל. במהירויות האופייניות לריצה למרחקים, אנו מבצעים יותר מ- 300 צעדים לקילומטר, הדבר מציב דרישה גבוהה מאוד מהשלד ומהשרירים בגופנו. כוח הדחיסה גורם למעבר זעזועים לאורך כל הגוף, מכפות הרגליים ועד לגולגולת, דרך מערכת שלד-שריר[19]. חישוב פשוט מראה לנו מהם הכוחות הפועלים על חייל עמוס ב-35 ק"ג בזמן הליכה או ריצה. חייל שמשקלו כ- 70 ק"ג יספוג "כוח דחיסה נגדי" מהקרקע של עד חצי טון .
 
משקל אדם ממוצע 80 ק"ג תוספת מטען, במשקל של 50 ק"ג. תביא לסכום של 130 ק"ג . כל צעד שהאדם עושה יוצר אימפקט נגדי לקרקע של 130 ק"ג ועוד 50 ק"ג (נתון המשתנה בהתאם לתנאי ההליכה, סוג קרקע אורך צעדים ועוד). בסך הכול 180 ק"ג, שהם המשקל האמיתי + משקל המומנט, כלומר כל צעד מייצר אנרגיה של  180ק"ג המוטחים לקרקע. חלק ממשקל זה חוזר כתגובת נגד של הקרקע לגוף, לרגליים, לעומד השדרה, לגולגולת. לצורך התרגיל, נניח שחוזרים רק 10% מהעומס. כלומר 18 ק"ג. נכפיל 18 במספר צעדים ממוצע לקילומטר. נגיד בהערכה זעירה 1200 צעדים ונקבל כ- 21 טון של עומס המצטבר רק לראש. הרבה יותר עומס יעבור לחלקים אחרים בגוף. אם נכפיל במספר הק"מ שעל החייל ללכת עם המשקל הזה, נקבל מספרים מפחידים[20].  נעליים משובחות, כושר גופני טוב וגוף חסון לא ישנו את העובדות. הם רק ידחו מעט את הנזק.
 
 
2.     פגיעות גב תחתון[21]
כאבי גב תחתון, הם אחת הבעיות הקשות של חברות תעשייתיות.[22] יציבה לא נכונה  וישיבה רצופה במשך שעות יגרמו עם השנים לכאבים עזים בגב התחתון. מחקרים רבים[23] עוסקים בבעיות גב הנגרמות מנשיאת משקל. בעיות אלו מתחילות עוד אצל ילדים הנושאים תרמילים כבדים לבית הספר[24]. השרות הצבאי מחמיר את הבעיה. הכאבים יופיעו, זמן רב (לפעמים שנים), לאחר השרות הצבאי. רוב האוכלוסייה צפויה לחוות כאבי גב תחתון שהינם ברובם מכאניים ביסודם ונגרמים ממאמץ ועומס יתר הנלווים לפעולות כגון: התכופפויות והרמת משאות באופן שגוי, עמידה ממושכת, יציבה לקויה, הבדלים באורך רגליים ועוד. במעט מן המקרים עלולים כאבי גב לנבוע ממחלות ריאומטיות, מחבלות דלקות זיהומיות ועוד. כאבי גב תחתון יכולים להיות חריפים או כרוניים במהותם. לרוב, התקף של כאבי גב תחתון חריף עלול להתחיל באחת או באופן הדרגתי ולהימשך עד שלושה חודשים. כאבי גב כרוניים הינם לרוב פחותים בעוצמתם אך עלולים להימשך גם חיים שלמים. כאבי גב תחתון יכולים להתמקד באזור מסוים בגב התחתון בלבד או להקרין כאב לאורך הרגל או הרגליים. להלן מגוון בעיות גב תחתון נפוצות:
כאבי נקיעה\ מתיחה – אלו כאבי גב על רקע של נזק לשריר או רצועה באזור הגב התחתון. פציעה זו נפוצה ונגרמת מעומס יתר.  הסימפטומים האופייניים: כאב גב תחתון, התכווצות שרירים חריפה, הכאב מחמיר בפעילות ונרגע במנוחה.
בלט\ פריצת דיסק -  הדיסק הינו רקמה סחוסית המצויה בין חוליות עמוד השדרה. פגיעה בדיסק (כתוצאה מעומס חוזר או חד פעמי) עלול לגרום לשינוי במקומו האנטומי וללחץ על אחד העצבים היורדים במורד הרגל. הסימפטומים האופייניים: כאב גב תחתון, כאבים לאורך הרגל, שינויים תחושתיים ברגל, חולשת שרירים והתכווצות שרירים חריפה, הכאב מחמיר בעת פעילות. באופן חריג יתכן שינוי ביכולת השליטה על שלפוחית השתן ועל פי הטבעת. זהו מצב חרום המחייב הגעה מהירה לחדר מיון.

 בורסיטיס – (bursitis) בורסה הינה שק נוזלים דק המפריד בין סוגי רקמה שונים בכתף ומונע בעד רקמה אחת (כגון: שריר) להתחכך עם רקמה אחרת (כגון: עצם). דלקת ברקמת הבורסה מתרחשת כתוצאה מגירויי של הבורסה המצויה בכתף לרוב על ידי פעילות חוזרת של הרמת כתף. הסימפטומים האופייניים: כאב מקומי חד שמחמיר בהרמת הכתף ולפעמים גם נפיחות ואדמומיות, כאב בשינה. רוב האוכלוסייה צפויה לחוות כאבי גב תחתון. 
 
3.     פגיעות ברכיים
כאבי ברכיים הינם נפוצים ועלולים להיגרם ממגוון גדול של סיבות. להלן מגוון בעיות מרפק נפוצות:
דלקות מפרקים - הן מן הגורמים הנפוצים ביותר לפגיעה בברכיים כאשר המחלה הנפוצה שבהן היא האוסטאוארטריטיס. זוהי תופעה הכוללת שחיקה של הסחוס ושיבוש תפקודו של הברך. סימפטומים אפשריים הם: כאב, נפיחות, נוקשות, מגבלה של תנועה, חוסר בטחון ביציבותו של הברך ובמצבים כרוניים עיוות חיצוני של הברך.
 
פגיעה ברצועות של הברך -  מתיחה או קריעה של הרצועות התומכות בברך ומעניקות לא את היציבות הדרושה מתרחשות בעיקר בפעילות אתלטית ועלולות לגרום לכאב, נפיחות וחוסר יציבות של הברך.
פגיעה במיניסקוס –  מיניסקוס הינו חומר סחוסי קשיח המפריד בין שני העצמות המרכיבות את הברך. קיימים שני מיניסקוס בכל ברך. נזק למיניסקוס יכול להתרחש בפעילות אתלטית או בגיל מאוחר כתוצאה מניוון. הפגיעה האופיינית מתרחשת בעת כיפוף ורוטציה של הברך ועלולה לכלול פגיעה גם לרצועות. הסימפטומים הינם: כאב חד, נפיחות, נוקשות ומגבלה של תנועה.
דלקת בגיד פיקת הברך – גיד הפיקה מחבר את השריר הארבע ראשי לעצם השוק (TIBIA). כאבים בנקודת החיבור של הגיד לעצם נובעים משימוש יתר.  פעילות ספורט (כדור סל, כדור עף) הכרוכה בניתורים חוזרים ונשנים היא דוגמא לעומס עם פוטנציאל להזיק לגיד. דלקת בגיד הפיקה ניקרא על כן גם "ברך של קופצים".  הסימפטומים האופייניים: כאב מקומי שמחמיר בפעילות ולפעמים גם נפיחות.
 
4.      שבר הליכה (stress fracture )[25]
פציעה הנגרמת בעיקר מפעילות גופנית. נובע מלחץ על העצם החוזר על עצמו יוצר למעשה שבר שערה. מופיע לרוב בעצם השוק או בכף הרגל.

5.      דלקות עצבים
לכידת תת עצב של עצב הטיביאל בעודו עובר בתעלת הטרסל (Tarsal tunnel syndrome) תוביל לכאב בכף הרגל, בעיקר לילי, מלווה בסימפטומים נאורולוגיים של הירדמות, דגדוג ותחושת שריפה. לעומס על הגוף, השפעה על היווצרות שברי הליכה . גם גורמים נוספים כגון חוסר בשעות שנה יחמיר את התופעה[26].

6.      Metatarsalgia- כאבים בכרית כף הרגל
דלקת באזור פרקי האצבעות בתחתית כף הרגל. הכאב הינו חריף חוזר לעיתים קרובות ואף יכול להיות כרוני.
 
              א.2.ד. משקל ומזג אוויר
למזג האוויר השפעה מכרעת על יכולת האדם לשאת מסע. הצבאות השונים מודעים להשפעת טמפרטורות גבוהות על תפקוד הכוחות. כבר בסוף המאה ה-19, נעשו בגרמניה, ע"י "המכון של פרידריך וילהלם", ניסויים שבדקו כיצד יושפעו חיילים ממטענים במשקל שונה, בתנאי קור וחום שונים. הניסויים הראו כי במזג אויר קריר יכול חייל מאומן, בעל מבנה גוף נורמאלי, לשאת מטען של 22 ק"ג לאורך 25 ק"מ. במזג אויר חם, סבלו החיילים מתשישות של למעלה מ-24 שעות. במזג אויר חם, תוך נשיאת משקל של 28 ק"ג, החלו הנבחנים לגלות כמעט מיד סימני תשישות ואבדן כושר פיזי. גם זמן ההתאוששות היה ארוך.
רוב הנתונים המופיעים במחקר זה מתייחסים לתפקוד במזג אויר סביר. יש להביא בחשבון כי באזורינו בימים רבים בקיץ, עומס החום הכבד מחמיר את הבעיה בצורה ניכרת.
 
  

[1] מתוך תחקיר של פלוגה ה' מהדיביזיה ה-116 לאחר הנחיתה בנורמנדי.(מרשל, ניידותו של הלוחם)

[2] מסקנה זו אינה באה בסתירה להמלצה להפחית, מיידית, באופן משמעותי את הציוד הנישא.

[3] Drew Brown,'" Bombs and bullets aren't soldiers' biggest dangers- WAR: Injuries and illness take more soldiers away from battlefields in Iraq and Afghanistan", Duluth superior ,01-2005.

[4] Effect  of military ioads on ground reaction forces.

[5] Alun G. Williams, Mark P. Rayson, "Effects of basic training on material handling ability and physical fitness of British Army recruits", Taylor & Francis, 8-1999.

[6] "Women in Land Combat", Center for Military Readiness, 11-04.

[7] דר. ישי גדעון, עקרונות בתכנון מנשא ודרכים ליישומם באבי טיפוס, הטכניון, מכון סילבר להנדסה ביו-רפואית, אפריל 85

[8] מתוך קטלוג "GREGORY"

[9] הנתונים לגרף מתוך הטבלאות בפרק. "משקל הציוד ומאפייניו"

[10] Bert H. Jacobson, Jennifer Kaloupek, Doug B. Smith, " Load Carriage Force Production Comparison Between Standard and Anti-shock Trekking Poles", Oklahoma State University, Stillwater, Oklahoma USA,

[11] MAJ. Joseph J. Knapik "Soldier Load Carriage: Historical, Physiological, Biomechanical, and Medical Aspects" Military Medicine, 169,2004,p. 45-53

[12] יסעור מיטל "איך צמצמו את שברי המאמץ של לוחמות מג"ב", http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3342294,00.html
 

[13] Reynolds KL, White JS, Knapik JJ, Witt CE, Amoroso PJ., " Injuries and risk factors in a 100-mile (161- km) infantry road march", Military Performance Division, U.S. Army Research Institute of Environmental Medicine, Natick, Massachusetts 01760-5007, USA.

[14] Johnson RF, Knapik JJ, Merullo DJ.," Symptoms during load carrying: effects of mass and load   distribution during a 20-km road march", Neuroscience Division, U.S. Army Research Institute of Environmental Medicine, Natick, MA 01760-5007, USA. 1995.

[15] Knapik J, Reynolds K, Staab J, Vogel JA, Jones B., "Injuries associated with strenuous road marching.", Occupational Medicine Division, U.S. Army Research Institute of Environmental Medicine, Natick, MA 01760. 1992

[16] Christie CJ, Scott PA., " Metabolic responses of South African soldiers during simulated marching with 16 combinations of speed and backpack load", Department of Human Kinetics and Ergonomics, Rhodes University, Grahamstown 6140, South Africa.

[17] בוצע ע"י "המכון של פרידריך וילהלם "

[18] או-2 הדרכה, "הגורמים לשברי הליכה"

[19] גבע,נירית, פיזיותרפיסטית,"בלימת זעזועים בריצה", אתר "איילות", ינואר 2005

[20]  עמיר ויינשטיין, פרש, פורום צבא וביטחון.

[21] מבוסס על: http://gav-clinic.com/web/content/view/

[22] Emily Steele, Andrea Bialocerkowski, " The postural effects of load carriage on young people", The Centre  for Allied Health Research, University of South Australia, Adelaide, Australia, 2003. 

[23] ראה רשימה ביבליוגרפית, פרק פיזיולוגיה.

[24] Leffert RD - Orthop Clin North Am, "Backpacks and Back Pain- Is Your Child's Backpack Too Heavy?,  01- Apr -2000,
G. Sheir-Neiss, Ph.D. , R. Kruse, D.O., T. Rahman, Ph.D. , L. Jacobson, Sc.D. , J. Pelli, M.S., " Backpack Use as a Risk Factor in Children's Back Pain", A.I. duPont Hospital, Wilmington, DE, 2Johns Hopkins University, Baltimore, MD, USA.

[25] מתוך: http://gav-clinic.com/web/content/view/

[26] ע"פ תא"ל, פרופ. ערן דולב.











 
 
היוצרים 1,  פינת המסגר א.ת. צפוני לוד,  71000  טל: 08-9155441                                                                                       
מה-טוב פתרונות המחשה בע"מ
 
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר  |  מפת אתר  |  English
אוריון  -  שיווק באינטרנט | בניית אתרים