מפת אתר    |    English
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר
 
 
 
החייל כפלטפורמה, סקירה הסטורית    מאת: גד מה-טוב
משחר ההיסטוריה רוב הכוחות הלוחמים נעו ברגל, סחבו על גופם את ציוד הלחימה הכבד שלהם ולעיתים גם את הציוד ששימש לקיומן.

 

   סקירה היסטורית

להורדת המאמר: לחץ כאן

"...ויצא איש הביניים ממחנות פלשתים, גלית שמו מגת, גבהו שש אמות וזרת ; וכובע נחושת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון חמשת-אלפים שקלים נחושת ; ומצחת נחושת על רגליו וכידון נחושת בין כתפיו ; וחץ חניתו כמנור אורגים ולהבת חניתו שש-מאות שקלים ברזל ונושא הצינה הולך לפניו...."
"....וילבש שאול את דוד מדיו ונתן קובע נחושת על-ראשו וילבש אותו שריון ; ויחגור דוד את חרבו מעל מדיו ויואל ללכת כי לא ניסה...."
"...ויקח מקלו בידו ויבחר-לו חמישה חלוקי-אבנים מן הנחל וישם אותם בכלי-הרועים אשר לו ובילקוט, וקלעו בידו. ויגש אל הפלשתי..."

(שמואל א' פרק יז')

 
בתיאור העימות בין דוד לגולית אנו נחשפים למגוון ציוד מיגון ולחימה אותו נשא "חייל החי"ר הכבד" בעבר.    
 
משחר ההיסטוריה רוב הכוחות הלוחמים נעו ברגל, סחבו על גופם את ציוד הלחימה הכבד שלהם ולעיתים גם את הציוד ששימש לקיומן. שאר הציוד נישא על בהמות משא. בכל אותן שנים, עד למאה האחרונה, היו החיילים החזקים ביותר מגיעים מהאזורים הכפריים של אותה מדינה. אנשים אלו שהורגלו מילדותם לעבודה פיזית קשה יכלו לשאת על גופם את משקל הציוד הנדרש. בתקופתנו, יותר ויותר חיילים מגיעים מהעיר. אלו חיילים אשר רובם לא עסקו בפעילות גופנית, וחלקם הגדול לא השקיע בספורט. אנשים אלו נאלצים להתמודד היום עם מעמסה שרק הולכת וגדלה. לפני מאתיים שנה יכול היה צבא לצאת למסע מלחמה כשהוא נושא את כל הדרוש לו על כתפי חייליו. אולם כבר במלחמת העולם השנייה היו מאחורי כל חייל לוחם 10 טון של ציוד המשמשים אותו[1]. יחס זה רק הולך וגדל עם השנים.
טבלה 1הערכת הציוד הנישא בצעידה ע"י חיילים רגליים במהלך ההסטוריה[2]

 
בקרב הניידות  הגדול הראשון של הזמן החדש (קרב קמברה, 1917), החמיצו הבריטים את סיכוייהם לזכות בניצחון גדול, במידה רבה מחמת העומס המיותר שנשאו החיילים הרגליים. בעת ההסתערות, רמסו הטנקים הבריטיים את המערך הגרמני. חיילי החי"ר שבאו בעקבות הטנקים התמוטטו לאחר כמה ק"מ. הפער בין הטנקים לחי"ר אפשר לגרמנים להתארגן מחדש.
 
עד מלחמת העולם הראשונה ופחות מכך אחריה, השתמשו רבות בסוסים ובפרדות לשם נשיאת הציוד. סוסים ופרדות היוו את עיקר כוח ההובלה באותם ימים. הסוסים סחבו את עגלות המשא (כולל בזמן מלחמת העולם השנייה) והפרדות נעו בצירים קשים לתנועה. אחרי מלחמת העולם הראשונה השקיעו מספר צבאות מאמץ רב במחקרים הבודקים את נושא נשיאת הציוד ע"י חיילים. את התחום הובילו הבריטים[3].
 
נושא הניידות היה תמיד הגורם הקריטי בתנועת כוחות החי"ר. בעבר, הנטייה של המפקדות (וגם של חלק מהחיילים), הייתה להעמיס על החייל כמה שיותר ציוד. כלי הלחימה החדשני שהופיע במלחמת העולם השנייה, היה הג'יפ. כלי קטן, זריז ובעל עבירות מצוינת. כלי זה שינה את תפיסת הפעלת הכוחות ואפשר תגובות מהירות של כוחות קטנים. כמו כן פתר הג'יפ בעיות לוגיסטיות רבות של הכוחות הלוחמים בדרג השדה.
 
בנוסף לג'יפים קבלו הלוחמים הרגליים הספקה סדירה ממגוון כלי רכב גלגליים וזחלים. במהלך מבצע "אוברלווד"- הפלישה בנורמנדי, הועברו הכוחות הרגליים וציודם,  במגוון כלי תחבורה הצנחה ממטוסים, הנחתה בדאונים, הנחתה מהים בספינות ונחתות. כל צנחן שקפץ לתוך נורמנדי ב – 6 ביוני 1944 נשא איתו: רובה, שני רימוני יד, שמונים כדור לרובה, תיק ירך לרובה, מוקש בריטי, 6 חפיסות מנות קרב, בגד קפיצה אטום למים, תלבושת מלאה, קסדה, כובע סרוג, חליפת לבנים, 2 זוגות גרביים, כלי התחפרות, מסכת גז, עזרה ראשונה, כף, שתי יריעות מגן בפני גז, תרמיל שדה אחד, חבילת טבליות סולפה ומערכת כלי רחצה. למרות כל העומס הזה הרי התופעה הבולטת ביותר בפעולת כוחות אלה הייתה ללא ספק כושר הניידות הגדול שלהם, וזאת מאחר שברגע שהגיעו לקרקע זרק כל חייל את כל הציוד שנראה לו מיותר[4].
  
איור 5 הציוד האישי ש צנחן אמריקאי במלחה"ע 2[5]
 
בעיית  ניידות ומשקל קשה הייתה גם לכוחות הסובייטיים במלחמה באפגניסטן ויותר מאוחר במלחמת צ'צ'ניה הראשונה. הדוקטרינה הרוסית דיברה על הפעלת חי"ר משוריין בסמוך לכלי רכבו, בדרך כלל ברדיוס של עד 200 מטר. בהתאם לכך, נבנה ציוד החי"ר הרוסי, ולכן הוא היה כבד יחסית - אפוד המגן הסטנדרטי שקל ללא מטען למעלה מ 13 ק"ג. כבר באפגניסטן התברר כי ציוד זה מסרבל מאוד כל ניסיון ללחימה רגלית ניידת. אולם, הלקחים לא הופקו כנדרש והציוד לא שופר. עתה, כמו באפגניסטן, ציוד זה הגביל את הרוסים בתמרון ותנועה רגלית, והקשה עליהם את הלחימה. [6]
 
בצה"ל, כמו בשאר צבאות העולם, לא בוצע כל פרויקט משמעותי בתחום הלוגיסטיקה של החייל הרגלי[7]. תנועת הכוחות בוצעה בתחילה ברכב רך (ג'יפים, טנדרים), או ברכב משוריין ברמות שונות (המשוריינים – ה"סנדוויצ'ים", הזחל"מים, נגמ"שים וכו). המסורת של "גדוד נהגי הפרדות"
ממלחמת העולם הראשונה לא המשיכה. צה"ל לא השתמש בבעלי חיים לצרכים לוגיסטיים, למעט תקופה קצרה של "סיירת הגמלים" בצפון סיני אפיזודה מקומית בג'אבל עתקה ב1973.[8] כיום צה"ל בודק שימוש בלאמות להובלת ציוד בשטח הררי[9] ובמלחמת לבנון השנייה עשו בהן שימוש לא מועט. ביחידות המיוחדות בוצעו פרויקטים להובלה בשיטות שונות, אולם למעט הATV - All Terrain Vehicle, לא הגיעו שיטות אלו למערך החי"ר ה"רגיל".
 
צה"ל שומר עד היום את "אופציית ההצנחה" למרות שהצניחה הקרבית האחרונה הייתה ב-1956, במבצע קדש. עם זאת הוצנח והונחת, ציוד לא פעם לכוחות המתקדמים בשטח אויב. מדינת ישראל קטנה מאוד בשטחה. שטחי הלחימה הצפויים ללוחמים הרגליים, הם בתוך שטח המדינה או קרוב לגבולותיה. נתון זה הופך את החשיבה הלוגיסטית של צה"ל לקלה הרבה יותר, בודאי בהשוואה לצבא ארה"ב. מתוך הבנה זו מוביל אט"ל  בשנים האחרונות מהלך שינוי דרמטי ההופך על פניו את תפיסת הלוגיסטיקה ברמות הגבוהות, ה"לוגיסטיקה המרחבית" משנה את הלוגיסטיקה "צמודת יחידה צבאית" ללוגיסטיקה הקשורה ליחידת שטח. אין ספק שראיה שכזו יכולה גם לשנות את התייחסותנו לחייל הבודד ולכמות הציוד שיש להעמיס עליו.

איור 6  ציוד החייל היום יקר פי 100 מהציוד במלה"ע השנייה[10]
 





[1] מרשל, נידותו של הלוחם .

[2] מתוך: COMBAT LOAD REPORT, LCDR Demetri Economos USN,Marine Corps Combat Development Command,Materiel Requirements Division,Quantico, Virginia,31 DEC 2003. קרב גרנדה בולט בכמות הציוד, מאחר ומדובר במבצע קצר של כוחות מיוחדים

[3] "המטען אשר נושאו החייל", הועדה המייעצת להיגיינה של הצבא הבריטי, 1920. פרוט המסקנות בהמשך.

[4] מרשל, ניידותו של הלוחם .

[5] סדרת "Warrior", כרך 26

[6] הנקין, יגיל, מלחמת צ'צ'ניה 1994-1996 (שם זמני), תל-אביב:מערכות, 2006 (טרם יצא לאור).עמ. 267-266

[7] ראה פרוט בנספח ג': "שיטות להעברת ציוד"

[8] ראה נספח ג': "שיטות להעברת ציוד"

[9] "חידוש: לאמות ישמשו כבהמות משא", 3-2-2006,ערוץ 7

[10] Gear now costs 100 times more than in WWII , The Crescent-News • Wednesday, October 3, 2007 Department of Defense; GlobalSecurity.org




 
 
היוצרים 1,  פינת המסגר א.ת. צפוני לוד,  71000  טל: 08-9155441                                                                                       
מה-טוב פתרונות המחשה בע"מ
 
דף הבית  |  על החברה  |  תיק עבודות  |  חדשות  |  מאמרים  |  צור קשר  |  מפת אתר  |  English
אוריון  -  שיווק באינטרנט | בניית אתרים